המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע אָדָם שְׁבוּעָה בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְלֹא יִדֹּר נְדָרִים בִּשְׁמָהּ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַרְאֶה הוּא כְּאִלּוּ יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ, וְשֶׁחֲשׁוּבָה וִיקָרָה הִיא בְּעֵינָיו. וּבִכְלַל הַדְּבָרִים קִבְּלוּ חֲכָמִים סנהדרין ס''ג ע''ב. שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ ''הַמְתֵּן לִי בְּצַד עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית'', ספר חסידים, הובא בהגהות ה''בית לחם יהודה'' על השלחן ערוך. וְלֹא יֹאמַר ''אַלְוֶה לְךָ עַד יוֹם חַג עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית'', אוֹ מלבד שמות המוזכרים בתורה שמותר להזכירם, כמובא בגמרא ובפוסקים. כָּל הַזְכָּרַת שֵׁם הָעֲבוֹדָה זָרָה לְצֹרֶךְ אוֹ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, כָּל זֶה אָסוּר ראה ברמב''ם (הלכות עבודה זרה פרק ה' הלכה י''א) ובשלחן ערוך (יורה דעה סימן קמ''ז) ובטורי זהב (שם סעיף קטן א'). .
בְּנוֹסָף עַל כָּךְ, כך הובא בשם אביו של שמואל בגמרא הנ''ל. צִוּוּ חַכְמֵי הַגְּמָרָא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם שֻׁתָּפוּת עִם עוֹבֵד אֱלִילִים בַּעֲסָקָיו וּבְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁמָּא יִזְדַּמֵּן שֶׁיִּתְחַיֵּב לוֹ הַגּוֹי שְׁבוּעָה וְיִשָּׁבַע לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַכּוֹכָבִים שֶׁלּוֹ, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ''לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ'' - שֶׁאַף לֹא תִּגְרֹם לְכָךְ שֶׁאַחֵר יַשְׁמִיעַ בִּגְלָלְךָ, וַאֲפִלּוּ גּוֹי.