המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - לְשֵׁם שָׁמַיִם
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מדרש רבה (פרשת ראה). בַּמִּדְרָשׁ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: נֵרִי בְּיֶדְכֶם וְנֵרְכֶם בְּיָדִי. נֵרִי בְּיֶדְכֶם - זוֹ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה משלי ו', כ''ג. שֶׁנֶּאֱמַר ''כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר'', וְנֵרְכֶם בְּיָדִי - זוֹ הַנְּשָׁמָה משלי כ', כ''ז. שֶׁנֶּאֱמַר ''נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם''. אִם אַתֶּם מְשַׁמְּרִים אֶת נֵרִי אֲזַי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נֵרְכֶם, אֲבָל אִם חָלִילָה אַתֶּם מְכַבִּים אֶת נֵרִי אֲזַי גַּם אֲנִי מְכַבֶּה אֶת נֵרְכֶם.
וּמְבֹאָר בָּזֶה, שֶׁאָנוּ נֶחְשָׁבִים כְּשׁוֹמְרִים עַל הַפִּקָּדוֹן הַגָּדוֹל הוּא הַנְּשָׁמָה שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, אוּלָם עֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר אִם שׁוֹמְרֵי שָׂכָר אָנוּ הַמִּתְחַיְּבִים עַל אֳנָסִין, גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, אוֹ שֶׁמָּא שׁוֹמְרֵי חִנָּם אָנוּ הַפְּטוּרִים עַל דְּבָרִים שֶׁכָּאֵלּוּ?
עַל כָּךְ בָּא הַתַּנָּא פרק א' משנה ג'. בְּאָבוֹת וְאוֹמֵר: ''אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם''. וְלִכְאוֹרָה, מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין תְּחִלַּת הַמִּשְׁנָה ''אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים...'' לְבֵין סוֹף הַמִּשְׁנָה ''וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם''? וְכִי בִּגְלַל שֶׁנְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס יִהְיֶה מוֹרָא שָׁמַיִם עָלֵינוּ?
וְנִרְאָה לְבָאֵר בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שֶׁמִּטֶּבַע הַדְּבָרִים כַּיָּדוּעַ אָדָם הָעוֹשֶׂה פְּעֻלָּה אוֹ שְׁלִיחוּת כָּל שֶׁהִיא בְּקַבָּלַת שָׂכָר - נִזְהָר הוּא יוֹתֵר לְקַיֵּם אֶת שְׁלִיחוּתוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַפְסִידָהּ, שֶׁבְּכָךְ עָלוּל הוּא לְהַפְסִיד אֶת שְׂכָרוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָעוֹשֶׂה דָּבָר בְּחִנָּם מִבְּלִי לְקַבֵּל תְמוּרָה פָּחוֹת נִזְהָר וּמְדַקְדֵּק הוּא בַּמְּלָאכָה, שֶׁכֵּן אֵינוֹ מְחֻיָּב בִּכְלוּם וְאֵין לוֹ מַה לְּהַפְסִיד ומטעם זה כידוע פסק מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן נ''ג סעיף כ''ב) להעדיף שליח צבור בשכר על פני שליח צבור בחנם, שבכך מדקדק ונזהר הוא יותר בתפקידו. . וְעַל כָּךְ בָּא הַתַּנָּא וּמְלַמְּדֵנוּ כִּי בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יֵשׁ לְשַׁמֵּשׁ אֶת בּוֹרְאֵנוּ ''שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל שָׂכָר''. וְאִם כֵּן הֵיאַךְ נִשְׁמֹר עַל תַּפְקִידֵנוּ בִּשְׁלֵמוּת מִבְּלִי לְהַחֲסִיר וְלִפְגֹּם בָּהּ ? עַל יְדֵי שֶׁ''יְּהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם'' וראה עוד ב''שער מאמרי חז''ל'' מרבינו האריז''ל (תחילת מסכת אבות) שביאר משנה זו בדרך דומה, עיין שם. . שֶׁלֹּא נֹאמַר ''בִּהְיוֹת שֶׁעוֹבֵד אֲנִי לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס לָכֵן רַשַּׁאי אֲנִי לְהָקֵל בַּדָּבָר'', אֶלָּא יְהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עָלֵינוּ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַבּוֹרֵא כְּהִלְכָתָהּ.
וְאִם זוֹכֶה הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת יוֹצְרוֹ שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, מִמֵּילָא נִקְרָא הוּא ''שׁוֹמֵר חִנָּם'' הַפָּטוּר מִן הָאֳנָסִין, וַאֲפִלּוּ אִם נֶאֱנַס אוֹ טָעָה וְלֹא קִיֵּם אַחַת מִמִּצְווֹת ה' עִם כָּל זֹאת מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם עוֹבֵד הָאָדָם אֶת יוֹצְרוֹ בְּכַוָּנָה לְהִנָּצֵל מִן הָעֹנֶשׁ וּלְקַבֵּל שָׂכָר, אֲזַי נִקְרָא הוּא ''שׁוֹמֵר שָׂכָר'', וְעִם אֶחָד כָּזֶה מִתְחַשְׁבְּנִים וּמְדַקְדְּקִים עַל כָּל אֹנֶס אוֹ טָעוּת.
לְלַמֶּדְךָ, שֶׁבְּיָדֵינוּ לְהַטּוֹת אֶת דִּינֵנוּ עַל מַעֲשֵׂינוּ לִזְכוּת אוֹ חָלִילָה לְחוֹבָה. בְּיָדֵינוּ לִקְבֹּעַ אִם יְחַיְּבוּנוּ עַל טָעֻיּוֹת, שִׁכְחוֹת וָאֳנָסִין בָּהֶם נִתְקַלְנוּ בְּמֶשֶׁךְ חַיֵּינוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת אוֹ לֹא. וּמַהוּ הַמּוֹדֵד? מִדַּת הַיִּרְאַת שָׁמַיִם בָּהּ עוֹבְדִים אָנוּ אֶת בּוֹרְאֵנוּ! הַאִם כְּשֶׁקַּמְתָּ בַּבֹּקֶר לִתְפִלָּה בְּמִנְיָן נִתְכַּוַּנְתָּ כְּדֵי שֶׁתְּפִלָּתְךָ תְּהֵא יוֹתֵר מְקֻבֶּלֶת, אוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם רְצוֹן הַבּוֹרֵא? וּכְשֶׁשָּמַרְתָּ עַל עֵינֶיךָ בַּדֶּרֶךְ הָיָה זֶה בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לְהֵעָנֵשׁ בַּקֶּבֶר עַל כָּךְ אוֹ כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת ה'? וְאֶת שִׁעוּר הַתּוֹרָה אוֹ דַּף הַגְּמָרָא לָמַדְתָּ וְשִׁנַּנְתָּ כְּדֵי שֶׁתֵּדַע לְהַפְגִּין אֶת יְדִיעוֹתֶיךָ אוֹ כְּדֵי לִהְיוֹת חַיָּל יוֹתֵר טוֹב בִּצְבָא ה'? שְׁאֵלוֹת אֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת עָלֵינוּ לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת, וּבִזְכוּת כָּךְ נָקֵל עַל עַצְמֵנוּ הַרְבֵּה לֶעָתִיד לָבֹא.