המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
הַנּוֹשֵׂא שָׂכָר הוּא אָדָם שֶׁקִּבֵּל פִּקָּדוֹן מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁמְרוֹ, וּבִתְמוּרָה מְקַבֵּל הוּא שָׂכָר עַל שְׁמִירָתוֹ. וְהַשּׂוֹכֵר הוּא אָדָם שֶׁשָּׂכַר דָּבָר מֵחֲבֵרוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בִּתְמוּרָה לְשָׂכָר שֶׁיִּתֵּן לְבַעַל הַחֵפֶץ בַּעֲבוּר הַשְׂכָּרָתוֹ. וְלִשְׁנֵיהֶם נָתְנָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה דִּינִים זֵהִים אֵימָתַי יֵשׁ לְחַיֵּב אֶת הַשּׂוֹכֵר אוֹ הַנּוֹשֵׂא שָׂכָר עַל נֵזֶק שֶׁנִּגְרַם לַדָּבָר מִמֶּנּוּ בְּאִם הָיָה הָאָדָם מֵזִיד אוֹ שׁוֹגֵג אוֹ אָנוּס וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
מֵעִקְּרֵי הַדִּינִים בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, שֶׁהַנּוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר אִם פָּשְׁעוּ בְּאֹפֶן הַשְּׁמִירָה אוֹ בְּאֹפֶן הַהִשְׁתַּמְּשׁוּת בַּחֵפֶץ שֶׁשָּׂכְרוּ הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִים בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ. וְכֵן אִם נִגְנַב אוֹ אָבַד מֵהֶם הַדָּבָר גַּם כֵּן חַיָּבִים. אוּלָם עַל אֳנָסִין גְּדוֹלִים וּרְחוֹקִים כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה הַבְּהֵמָה מֵחֲמַת מְלָאכָה, אוֹ שֶׁנִּשְׁבְּתָה, אוֹ שֶׁנִּטְרְפָה, בִּכְגוֹן אֵלּוּ רק נשבעים שבועה חמורה שלא פשעו ונפטרים. אֵין הַנּוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר חַיָּבִים בְּתַשְׁלוּמֵי הַנֶּזֶק כְּלָל, אֶלָּא בַּעַל הַחֵפֶץ נוֹשֵׂא בַּהֶפְסֵדִים לְבַדּוֹ.