אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְמֵדִים מֵהַפָּסוּק ויקרא כ''ג, ד'. ראה בגמרא (ראש השנה כ''ה ע''א) וברש''י שם שדרש רבי עקיבא שבקריאת בית הדין תלה הכתוב את קידוש החודש. ''אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם'' שֶׁמִּצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הִיא מִצְוָה הַמְּסוּרָה בְּיַד הַחֲכָמִים, וּנְתוּנָה לְשִׁקּוּל דַּעְתָּם הַמֻּחְלֶטֶת עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאִם יַחְלִיטוּ חַכְמֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר לִדְחוֹת אוֹ לְהַקְדִּים אֶת תַּאֲרִיךְ קִבּוּעַ הַחֹדֶשׁ אֲפִלּוּ נֶגֶד הַמְּצִיאוּת הַנִּרְאֵית - בְּכָל זֹאת יִקָּבַע הַחֹדֶשׁ כְּדִבְרֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא, אֶלָּא ראה שבת פ''ח ע''ב – פ''ט ע''א. חֶמְדָּה גְּנוּזָה שֶׁהָיְתָה טְמוּנָה בְּאוֹצְרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁנִּתְּנָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּמַתָּנָה, וּמִנִּי אָז נִתְּנָה הַסַּמְכוּת הַבִּלְעָדִית בִּידֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לִפְסֹק וּלְהַכְרִיעַ בְּדִינֵי הַתּוֹרָה: לְזַכּוֹת וּלְחַיֵּב, לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לֶאֱסֹר וּלְהַתִּיר. וּמִמֵּילָא, אִם הוֹרוּ חֲכָמִים הוֹרָאָה כָּל שֶׁהִיא מִכֹּחַ תּוֹרָתָם, מִיָּד מִתְכּוֹפֶפֶת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ וּמִשְׁתַּנֵּית הַמְּצִיאוּת בָּעוֹלָם עַל פִּי מוֹצָא פִּיהֶם.

בבא מציעא נ''ט ע''ב. הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁפַּעַם אַחַת נֶחְלְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים בְּדִין תַּנּוּרוֹ שֶׁל עַכְנַאי אִם טָמֵא הוּא אוֹ טָהוֹר. וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵבִיא כָּל מִינֵי רְאָיוֹת וְהוֹכָחוֹת לְדַעְתּוֹ וּבְכָל זֹאת לֹא הִסְכִּימוּ עִמּוֹ חֲכָמִים. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם אָכֵן הַהֲלָכָה כְּמוֹתִי עֵץ הֶחָרוּב יוֹכִיחַ! וּלְפֶתַע עֵץ הֶחָרוּב שֶׁשָּׁכַן בְּסָמוּךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ נֶעֱקַר מִמְּקוֹם גִּדּוּלוֹ וְעָף לְמֵרָחוֹק, וּבְכָל זֹאת לֹא קִבְּלוּ חֲכָמִים אֶת דְּבָרָיו. חָזַר וְאָמַר: אִם אָכֵן הַהֲלָכָה כְּמוֹתִי אַמַּת הַמַּיִם תּוֹכִיחַ! וּפִתְאוֹם הֵחֵל הַנָּהָר שֶׁהָיָה זוֹרֵם לְיַד בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִזְרֹם לַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ, וַעֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ אֶת דְּבָרָיו. אָמַר: אִם הַהֲלָכָה כְּמוֹתִי כָּתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ! וְהֵחֵלּוּ כָּתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִנְטוֹת וְלִנְטוֹת עַד שֶׁכִּמְעַט וְקָבְרוּ אֶת כָּל הַנּוֹכְחִים חַיִּים. מִיָּד גָּעַר בָּהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: אִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נוֹצְחִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה - אַתֶּם מַה טִּיבְכֶם לְהִתְעָרֵב?! וְנֶעֶמְדוּ הַכְּתָלִים בִּמְקוֹמָם מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְלֹא זָקְפוּ מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וּבְכָל זֹאת לֹא הִסְכִּימוּ עִמּוֹ חֲכָמִים. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הַהֲלָכָה כְּמוֹתִי מִשָּׁמַיִם יוֹכִיחוּ! וּלְפֶתַע יָצְאָה בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמְרָה: מַה לָּכֶם אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם! נֶעֱמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא! שֶׁכְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה בְּהַר סִינַי וְאֵין מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל. וְהוֹאִיל וְכָתוּב בַּתּוֹרָה ''אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת'' אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר!

מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא שֶׁלְּאַחַר זְמַן פָּגַשׁ רַבִּי נָתָן שֶׁהָיָה מֵהַנּוֹכְחִים בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וּשְׁאָלוֹ מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? עָנָהוּ אֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה הַקָּבָּ''ה מְחַיֵּךְ וְאוֹמֵר ''נִצְּחוּנִי בָּנַי, נִצְּחוּנִי''. עַד כַּמָּה גָּדוֹל וְנִפְלָא הוּא הַכֹּחַ שֶׁהֻפְקַד בִּידֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְחַכְמֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אָמְרוּ הֲלָכָה כָּךְ בְּכָל זֹאת נִפְסְקָה הַהֲלָכָה עַל פִּי דַּעַת קָדְשָׁם, וְעַל פִּי כְּלָלֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרִים בְּיָדֵינוּ.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה