המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
נִצְטַוֵּינוּ בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה עַל שְׁמִירַת שְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים בְּשָׁנָה, וְעוֹד כַּמָּה וְכַמָּה מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים, כְּשֶׁבִּכְדֵי לְקַיְּמָם בְּמוֹעֲדָם, מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה הִיא לַעֲקֹב אַחַר הִלּוּךְ הַלְּבָנָה וּלְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ בִּתְחִלָּתוֹ מִידֵי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וְלִקְבֹּעַ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים עַל פִּי עֵדוּת שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיָּעִידוּ בְּבֵית הַדִּין שֶׁרָאוּ אֶת הַסִּימָנִים הַנִּדְרָשִׁים לְקִבּוּעַ וּלְקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ כַּמְּבֹאָר בַּגְּמָרָא.
לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, ראה ראש השנה (כ''ג ע''ב) כל העניין, ועיין שם שאמרו שלרבן גמליאל היו מעין תרשימים וצורות של לבנה בהם היה נעזר כדי לברר את עדות העדים. הָיוּ מַגִּיעִים לְבֵית הַדִּין עֵדִים מִיִּשְׂרָאֵל לְהָעִיד בִּפְנֵי ןֵכָא םִא םיִקְדֹובּו םיִרְקֹוח ּויָה םיִנָּיַּדַהְו ,הָנָבְּלַה ׁשּוּדִח לַע םיִנָּיַּדַה עֵדוּתָם נְכוֹנָה וַאֲמִתִּית. וּמִשֶׁנִּמְצְאָה עֵדוּתָם מְכֻוֶּנֶת וַאֲמִתִּית - הָיָה רֹאשׁ בֵּית הַדִּין מַכְרִיז עַל קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, וְהַכֹּל הָיוּ יוֹדְעִים לְפִי זֶה אֶת מוֹעֲדֵי יִשְׂרָאֵל וּזְמַנֵּיהֶם.
אָמְנָם, לֹא קַלָּה הָיְתָה מְלָאכָה זוֹ, לְהַכְרִיעַ וְלִפְסֹק בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וּבְקִבּוּעוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לְעַבֵּר אֶת הַחֹדֶשׁ אוֹ אֶת הַשָּׁנָה, מַה שֶּׁהָיָה דּוֹרֵשׁ חָכְמָה וּבִינָה יְתֵרָה בְּעִנְיַן חִשּׁוּב הַתְּקוּפוֹת וְהַמַּזָּלוֹת. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ''ל עַל הַפָּסוּק דברים ד', ו'. ''כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים'' - שבת ע''ה ע''א. אֵיזוֹהִי חָכְמָה וּבִינָה שֶׁהִיא לְעֵינֵי הָעַמִּים? הֱוֵי אוֹמֵר זֶהוּ חִשּׁוּב הַתְּקוּפוֹת וְהַמַּזָּלוֹת, שֶׁבַּדָּבָר הַזֶּה רָאוּ כָּל הָעַמִּים בְּעֵינֵיהֶם עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא חָכְמַת יִשְׂרָאֵל.
בְּיָמֵינוּ אֵין לָנוּ חֲכָמִים מֻסְמָכִים בְּבֵית דִּין שֶׁיִּקְבְּעוּ לָנוּ אֶת קִבּוּעַ הַחֹדֶשׁ וְקִדּוּשׁוֹ, וּמִמֵּילָא אֵין לָנוּ אֶלָּא לְהִסְתַּמֵּךְ עַל הַחִשּׁוּב שֶׁתִּקֵּן הִלֵּל הַזָּקֵן נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל שֶׁחִשֵּׁב וְקָבַע תַּאֲרִיכִים קְבוּעִים לְמוֹעֵד קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מִידֵי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּשִׁיב לָנוּ אֶת שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה.