המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - חֲשִׁיבוּת הַהוֹדָאָה
כן כתב בספר החינוך בבאור מצוה זו. שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ הוּא בִּכְדֵי לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁהִצִּילָנוּ מֵעֹנֶשׁ מַכַּת הַבְּכוֹרוֹת בְּמִצְרַיִם, וְהִבְדִּילָנוּ מִבְּכוֹרֵיהֶם לְשָׁמְרֵנוּ וּלְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִיתָה מְשֻׁנָּה, וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. וּמִכָּאן רוֹאִים אָנוּ אֵיזוֹ חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְיַחֶסֶת לְעִנְיַן זְכִירַת הַטּוֹבָה שֶׁנַּעֲשֵׂית לְאָדָם, וְהוֹדָאָתוֹ עָלֶיהָ.
אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ וּלְהוֹדוֹת עַל טוֹבָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה עִמּוֹ - נִקְרָא בְּפִי הַתּוֹרָה כמו שהוכיח משה רבינו באחרית ימיו (פרשת האזינו) את ישראל על כפיות טובתם לה': ''הלה' תגמלו זאת, עם נבל ולא חכם, הל הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך'' וכו'. וראה ברש''י וברמב''ן שם. ועוד עיין בספר ''לב אליהו'' לג''ר אליהו לאפיאן זצוק''ל (מערכות התשובה סימן א'). ''נָבָל'', וְגָדוֹל עֲווֹנוֹ מִנְּשׂוֹא. וְעַד כַּמָּה יֵשׁ לִזְכֹּר טוֹבָה וּלְהוֹדוֹת עָלֶיהָ נוּכַל לִלְמֹד מִמַּאֲמַר חֲזַ''ל אוֹדוֹת לֵאָה אִמֵּנוּ ע''ה, אֲשֶׁר בְּעֵת לֵידָתָהּ אָמְרָה: בראשית כ''ט, ל''ה. ''הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה''. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּבָּ''ה אֶת עוֹלָמוֹ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהוֹדָה לְהַקָּבָּ''ה עַד שֶׁבָּאָה לֵאָה וְהוֹדָתוֹ.
וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים: שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ ראה מדרש רבה בראשית פרשה כ''ב שמזמור זה (תהלים צ''ב) אדם הראשון אמרו, ונשתכח מדורו ובא משה רבינו וחידשו. בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוֹדָה וְאָמַר ''טוֹב לְהוֹדוֹת לַה''', וְכֵן כן כתב ה''שפתי חכמים'' בבראשית פרק ז'. נֹחַ בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּבָה הוֹדָה לַה' וְהִקְרִיב לְפָנָיו קָרְבָּן, וְכֵן ראה ברמב''ן בפירושו על התורה (בראשית פרק י''ב פסוק ז'). אַבְרָהָם אָבִינוּ ע''ה מִשֶּׁנִּתְבַּשֵּׂר עַל הָאָרֶץ וְהַזֶּרַע בָּנָה מִזְבֵּחַ וְהוֹדָה לַה' עַל הַבְּשׂוֹרָה, וְאִם כֵּן הֵיאַךְ אָמַר רַשְׁבִּ''י שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁהוֹדָה לַה' עַד שֶׁבָּאָה לֵאָה?!
וּבֵאֵר הַגה''צ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיָאן זַצוּקַ''ל שֶׁהוֹדָאָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית צְרִיכָה לְהֵחָרֵט וּלְהִשָּׁאֵר לְעוֹלָמִים. וְלֵאָה הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָשְׂתָה זִכָּרוֹן תְּמִידִי לַטּוֹבָה שֶׁקִּבְּלָה וּלְהוֹדָאָתָהּ עָלֶיהָ, בְּכָךְ שֶׁקָּרְאָה אֶת שֵׁם בְּנָהּ ''יְהוּדָה'', וְזוֹהִי מַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַשְׁבִּ''י.
כָּךְ גַּם כֵּן בְּמִצְוַת קִדּוּשׁ הַבְּכוֹרוֹת אָנוּ מַנְצִיחִים וּמַזְכִּירִים לְעוֹלָם אֶת טוֹבַת ה' עָלֵינוּ, וְאֶת הוֹדָאָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה עַל כָּךְ.