אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - וְדַבֵּר דָּבָר

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - וְדַבֵּר דָּבָר

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

יָדוּעַ הַדָּבָר שֶׁהָאָדָם בִּיכָלְתּוֹ לְהָחִיל וּלְהָסִיר קְדֻשָּׁה עַל יְדֵי מוֹצָא פִּיו, כְּגוֹן שכן אמרו רבותינו (נדרים כ''ט ע''ב) שבנדרי הקדש ''אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט''. הַמַּקְדִּישׁ חֵפֶץ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אוֹ שכן נפסק בשלחן ערוך (אבן העזר סימן כ''ז) שאמירת ''הרי את מקודשת לי'' מעכבת את חלות הקדושין. והרה''ק מקאצק זיע''א למד מכך עד כמה גדול הוא כח הדבור, שעל ידי ארבע מילים אדם הופך את האסורה לו למותרת לו, ואוסר אותה על כל העולם כולו באיסור אשת איש החמור. הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה, שֶׁבְּכֹחַ דִּבּוּרוֹ מְשַׁנֶּה הוּא אַף אֶת הַמְּצִיאוּת בָּעוֹלָם, וְהוֹפֵךְ אֶת הַחֻלִּין לְקֹדֶשׁ וְאֶת הַמֻּתָּר לְאָסוּר. וְלָכֵן, צִוְּתָה אוֹתָנוּ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבְּיוֹם הַשַּׁבָּת נָחִיל עַל עַצְמֵנוּ אֶת קְדֻשַּׁת יוֹם הַשַּׁבָּת בְּפִינוּ, וּכְפִי שֶׁמּוּבָא ראה בגמרא מסכת ראש השנה (ט' ע''א) שלמדו זאת מהפסוקים. וראה עוד בשו''ת ''בנין אב'' להראשון לציון הג''ר אליהו בקשי דורון שליט''א (בחלק א' סימן י') מה שכתב לחקור בענין זה. וכתב הגה''ק רבי צדוק הכהן מלובלין זיע''א בספרו ''צדקת הצדיק'' שבדברות הראשונות שניתנו נאמר ''זכור'', הואיל ולפני החטא היה די בזכירת השבת בכדי להחיל על ישראל את קדושתה. ואילו בדברות השניות נאמר ''שמור'' כיוון שכבר חטאו וירדו ממדרגתם ונצרכו כעת גם כן לשמירת השבת בפועל בכדי להחיל עליהם את קדושתה. בַּהֲלָכָה שֶׁיֵּשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהַקְדִּים וּלְקַבֵּל אֶת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת עוֹד בְּטֶרֶם הִגִּיעַ זְמַנָּהּ, עַל יְדֵי דִּבּוּרוֹ שֶׁמְּקַבְּלָהּ בְּפִיו, וּמִיַּד מֵאָז כְּבָר חָלָה עָלָיו קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת וְחָלִים עָלָיו כָּל דִּינֶיהָ וְאִסּוּרֶיהָ ועל כך כתב הפרי מגדים שהמוסיף מחול על הקודש מוסיפים לו חיים, ובזכות שהוא מרחיב את קדושת השבת על חשבון ימות החול הקב''ה יצמצם לו את גבול צרותיו, ויזכה לנחלה בלא מיצרים. .

וּמִטַּעַם זֶה גַּם כֵּן נִצְטַוֵּינוּ עַל יְדֵי נְבִיאֵנוּ ישעיה נ''ח, י''ג. וראה שבת קי''ג ע''ב. ''וְדַבֵּר דָּבָר'' - שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל, אֶלָּא דִּבּוּר שׁוֹנֶה וְיִחוּדִי יִהְיֶה לְךָ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ. ראה ספר ''תורת אבות'' לכוביץ' ערך ''שבת''. וּפֵרֵשׁ הָרה''ק רַבִּי מָרְדְּכַי מִלֶּכוֹבִיץ' זַצַ''ל שֶׁלֹּא רַק דִּבּוּרְךָ הָאִישִׁי בְּעִנְיָנֶיךָ וּבַעֲסָקֶיךָ יִהְיֶה מְרֻסָּן וְשׁוֹנֶה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אֶלָּא גַּם תְּפִלָּתְךָ וְלִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ יִהְיוּ יוֹתֵר מְרוֹמָמִים וּמְזֻכָּכִים בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ. וְעַל כָּךְ הִבְטִיחוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁגָּדוֹל שְׂכָרֵנוּ עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת פִּי אֶלֶף (!!!) מִשְּׂכַר הַלִּמּוּד בִּימוֹת הַחֹל כן כתב רבינו יוסף חיים זיע''א בספרו ''בן איש חי'' (שנה ב', פרשת שמות). וראה בספר ''שיבת ציון'' להרה''ג בן ציון מוצפי שליט''א (חלק ב' עמוד רל''ג) שכתב בשם המקובלים שדברי הגרי''ח זצ''ל הם לאו דווקא, ובאופנים מסויימים יכולה שעת לימוד בשבת להשתוות עד למאה ושבעים מליון שעות לימוד בחול(!!!). .

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה