המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - הַפְרֵד וּמְשֹׁל
רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי זַ''ל שמות כ''ג, י''ט. בְּבֵאוּרוֹ עַל הַתּוֹרָה כּוֹתֵב שֶׁטַּעַם אִסּוּר אֲכִילַת הַבָּשָׂר וְהֶחָלָב יַחַד הוּא בִּהְיוֹת שֶׁהַבָּשָׂר מִטִּבְעוֹ לְקָרֵר, וְאִלּוּ הֶחָלָב מִטִּבְעוֹ לְחַמֵּם. וּבִהְיוֹת שֶׁמִּזְגָּם וְטִבְעָם שׁוֹנֶה זֶה מִזֶּה לָכֵן נִצְטַוֵּינוּ שֶׁלֹּא לְבַשְּׁלָם וּלְאָכְלָם יַחַד, מַה שֶּׁעָלוּל לִגְרֹם לְנֶזֶק רוּחָנִי וְגַשְׁמִי לָאָדָם, אֶלָּא יֹאכַל כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּבַדָּבָר הַזֶּה יִרְאֶה בְּרָכָה.
לְלַמֶּדְךָ, שֶׁפְּעָמִים שֶׁהַמֶּרְחָק וְהַהַפְרָדָה בֵּין שְׁנַיִם זֶהוּ רְצוֹן ה' הָאֲמִתִּי, וְלֹא תָּמִיד הַהִתְחַבְּרוּת וְהַקִּרְבָה הִיא הַדָּבָר הַנָּכוֹן.
פירוש זה כתב לי הגר''י מוגרבי שליט''א ראש קהילת ''מקור חיים'' באחת מהתכתבותיי עמו. כָּךְ פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצוּקַ''ל אֶת במסכת אבות (פרק א' משנה י''ב). דִּבְרֵי הִלֵּל הַזָּקֵן: ''הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם'' שֶׁלִּכְאוֹרָה הַמֻּשָּׂג ''רוֹדֵף'' הוּא מֻשָּׂג שְׁלִילִי וּבִלְתִּי רָצוּי, שֶׁכֵּן אוֹמְרִים עַל אָדָם רָשָׁע שֶׁיֵּשׁ ''לִרְדֹּף אוֹתוֹ'', וְאִם כֵּן לָמָּה נָקַט כָּאן הִלֵּל הַזָּקֵן בְּלָשׁוֹן זוֹ?! וּבֵאֵר הָרַב זַצוּקַ''ל שֶׁאָכֵן בָּא לִרְמֹז כָּאן הַתַּנָּא שֶׁפְּעָמִים עַל הָאָדָם דַּוְקָא לִרְדֹּף אֶת הַשָּׁלוֹם וּלְהַרְחִיקוֹ, וּלְהִמָּנַע מִלְּקַיְּמוֹ, שֶׁלֹּא תָּמִיד הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְוָה הֵם נְכוֹנִים וּרְצוּיִים.
כָּךְ ראה סנהדרין (ע''א ע''ב). וראה בפירושו של ה''כלי יקר'' על התורה (בראשית י''א, א') שביאר הדברים שטבע הרשעים הוא שמתוך התכנסותם יבואו לידי מחלוקת ומריבה, ולכן הפירוד והריחוק ביניהם הוא בעצם מניעת המחלוקת בעולם, שזהו השלום הגדול ביותר. לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל: שֶׁפִּזּוּר לָרְשָׁעִים טוֹב לָהֶם וְטוֹב לְעוֹלָם. וְכָךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם דּוֹר הַפַּלָּגָה בּוֹ הָיְתָה בראשית י''א, א'. כָּל הָאָרֶץ שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים, וּמִשֶּׁרָאָה הַקָּבָּ''ה שֶׁהַדָּבָר מְבִיאָם לְמַעֲשֵׂי כְּפִירָה וּמְרִידָה בַּה' יִתְבָּרַךְ מִיָּד הֱפִיצָם וְהִפְרִידָם זֶה מִזֶּה וּבָלַל אֶת שְׂפָתָם וּבְכָךְ חָזַר הַשָּׁלוֹם לִמְקוֹמוֹ. כָּךְ אִם רוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקֶּשֶׁר בֵּין שְׁנַיִם מְבִיאָם לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְחֶבְרָתָם גּוֹרֶמֶת לְפֵרוּד בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, מִיָּד נוֹתֵן הַקָּבָּ''ה רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים וּמְפָרֵק אֶת הַחֲבִילָה.
תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אָמְנָם דּוֹגֶלֶת בְּאַחְדוּת הַלְּבָבוֹת, משלי ג', י''ז. וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם, אוּלָם פְּעָמִים שֶׁמַּה שֶּׁנִּרְאֶה לָנוּ כְּפֵרוּד וּכְרִחוּק - הוּא בְּעֶצֶם הַשָּׁלוֹם הָאֲמִתִּי וְהַנָּכוֹן. וּכְצַוָּאַת אימרת נתאי הארבלי באבות (פרק א' משנה ז'). חֲזַ''ל: ''הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רַע וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע''. מְחַנֵּךְ הַיּוֹדֵעַ שֶׁנַּעַר פְּלוֹנִי עָלוּל לְהַשְׁפִּיעַ עַל חֲנִיכָיו לְרָעָה - נָכוֹן יַעֲשֶׂה אִם יַזְהִירֵם מִמֶּנּוּ. וְאָב הָרוֹאֶה כִּי בָּחוּר פְּלוֹנִי מֵסִית אֶת בְּנוֹ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר - עָלָיו לְלַמְּדוֹ לְהִתְרַחֵק מִגְּבוּלוֹ. וְאָדָם הַיּוֹדֵעַ שֶׁשְּׁהִיָּתוֹ בִּמְחִצַּת פְּלוֹנִי תִּגְרֹר אוֹתוֹ לְמַצָּה וְלִמְרִיבָה - יִרְאֶה לִשְׁמֹר עַל מֶרְחָק מָה מֵאִתּוֹ. וְזֶהוּ בִּנְיַן אָב לְכָל אָדָם לִהְיוֹת חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד לְהִתְבּוֹנֵן וְלַחְשֹׁב לְמָה יוֹבִלֵנִי הַקֶּשֶׁר עִם פְּלוֹנִי וְהַהִתְחַבְּרוּת עִם אַלְמוֹנִי, וְעַל פִּי זֶה יְפַלֵּס אֶת דְּרָכָיו בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וּתְהִי אַחֲרִיתוֹ שָׁלוֹם.