אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ

מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְחָלָב שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ יַחַד, וְאַף לֹא לֵהָנוֹת מֵאוֹתָהּ הַתַּעֲרֹבֶת. וְעַל אַף שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֶת צִוּוּיוֹ בִּלְשׁוֹן ''לֹא תְבַשֵּׁל'' עִם כָּל זֹאת קִבְּלוּ חֲכָמִים שֶׁחָזְרָה הַתּוֹרָה עַל צִוּוּי זֶה בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה בִּכְדֵי לְלַמֵּד שֶׁאַף אֲכִילַת תַּעֲרֹבֶת בָּשָׂר בְּחָלָב וְהַהֲנָאָה מִמֶּנָּה אֲסוּרָה מֵהַתּוֹרָה כן דרשו בבית מדרשו של רבי ישמעאל, כמובא בחולין (קט''ו ע''ב). והובא בשלחן ערוך (חלק יורה דעה ריש סימן פ''ז). וגם בשלישית הוזכרה אזהרה זו (דברים י''ד, כ''א), ללמד שאף בהנאה אסורה התערובת הזו. ומכל מקום כתבו חלק מהראשונים (הרמב''ם וספר החינוך) שדין מלקות חל אך ורק על המבשל או אוכל, מה שאין כן הנהנה מתערובת בשר בחלב שאיסורו אמנם מן התורה אך אינו לוקה, הואיל ואיסור זה יצא כבר מאיסור האכילה. ויש חולקין על כך. ועיין בפתחי תשובה (ריש סימן פ''ז) ואכמ''ל. , כָּל שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ שְׁנֵי הַדְּבָרִים יַחַד חולין (ק''ח ע''א), וכן כתב הרשב''א ז''ל בתורת הבית שלו שלכן נקטה התורה בשלושת המקומות בלשון ''בישול'' כדי להורות שאף האכילה וההנאה בהם לא נאסרה אלא כשנתבשלו. והובאו הדברים להלכה בטור ובשלחן ערוך. . וְאִם לֹא נִתְבַּשְּׁלוּ שְׁנֵי הַדְּבָרִים יַחַד בְּבִשּׁוּל שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה מֻתָּר לֶאֱכֹל אֶת הַתַּעֲרֹבֶת מֵהַתּוֹרָה, אַךְ חֲכָמִים עָשׂוּ סְיָג לַדָּבָר וְאָסְרוּ לֶאֱכֹל זֹאת.

כְּמוֹ בְּאִסּוּר הַבִּשּׁוּל שֶׁל הַבָּשָׂר בְּחָלָב, גַּם כָּאן בְּאִסּוּר הָאֲכִילָה לֹא נֶאֱסָר הַדָּבָר דַּוְקָא בִּבְשַׂר גְּדִי, אֶלָּא הוּא הַדִּין בְּשַׂר שׁוֹר אוֹ עֵז וְכֵן כָּל בָּשָׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה. וְאִם אוֹכֵל מִשְּׁנֵיהֶם יַחַד שִׁעוּר כַּזַּיִת הֲרֵי זֶה חַיָּב מַלְקוֹת.

בְּנוֹסָף לָאָמוּר לְעֵיל, גָּזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים חַכְמֵי הַגְּמָרָא גְּזֵרוֹת וּסְיָגִים רַבִּים בְּעִנְיָן זֶה בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בְּנֵי הָאָדָם לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר תּוֹרָה הֶחָמוּר שֶׁל אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב. וְלָכֵן כן דעת הרמב''ם (הלכות ממרים פרק ב') והשלחן ערוך (יורה דעה סימן פ''ז סעיף ג') שאיסור עוף בחלב אינו אלא מדרבנן. וישנם שחולקים וסוברים שאיסורו מדאורייתא, ואנו אין לנו להלכה אלא את דברי מרן השלחן ערוך. אָסְרוּ בָּאֲכִילָה גַּם תַּעֲרֹבֶת שֶׁל בְּשַׂר עוֹף עִם חָלָב, וְגַם כְּשֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ מַמָּשׁ יַחְדָּיו, וְאַף לְאָכְלָם בָּזֶה אַחַר זֶה אָסְרוּ עָלֵינוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל עַד שֶׁנַּמְתִּין בֵּינֵיהֶם שִׁעוּר זְמַן שֶׁקָּצְבוּ לָנוּ חֲכָמִים. כְּמוֹ כֵן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם עַל שֻׁלְחָן אֶחָד זֶה בָּשָׂר וְזֶה חָלָב שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לֶאֱכֹל זֶה מִזֶּה, אֶלָּא אִם כֵּן יִתְקַיְּמוּ גְּדָרִים וּתְנָאִים מְסֻיָּמִים הַמּוּבָאִים חולין (ק''ד ע''ב). בַּגְּמָרָא חלק יורה דעה (סימן פ''ח). וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה