המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - הָעִקָּר הַכַּוָּנָה
מסכת נזיר דף כ''ג ע''א בשם רבי יוחנן. הַגְּמָרָא דּוֹרֶשֶׁת עַל הַפָּסוּק הושע י''ד, י'. ''כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם'' - מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁצָּלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם: אֶחָד אֲכָלוֹ לְשֵׁם מִצְוָה, וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשֵׁם אֲכִילָה גַּסָּה (תַּאֲוָה). עַל זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשֵׁם מִצְוָה נֶאֱמַר ''צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָּם'', וְעַל זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשֵׁם אֲכִילָה גַּסָּה נֶאֱמַר ''פֹּשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָּם''.
לָמַדְנוּ בָּזֶה, עַד כַּמָּה חֲשׁוּבָה הִיא הַכַּוָּנָה בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, וְשֶׁלֹּא דַּי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה גְּרֵידָא מִבְּלִי לְהַטּוֹת אֶת כַּוָּנָתֵנוּ לַתַּכְלִית הַמְבֻקֶּשֶׁת בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת. כִּי ראה פירוש רש''י בסנהדרין (ק''ו ע''ב) ד''ה ''רבותא''. רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ שֶׁנְּקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, אֶלָּא בְּכַוָּנָה זַכָּה וּטְהוֹרָה לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה. וְכִלְשׁוֹן רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זַ''ל בְּסִפְרוֹ ''חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת'': ''הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם מִבְּלִי כַּוָּנַת מְכַוֵּן, לֹא יִמָּצֵא בִּמְאוּמָה מֵהֶם סִימָן לְחָכְמָה וְלִיכֹלֶת''.
פְּעָמִים רַבּוֹת אָנוּ רוֹאִים שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הָעוֹשִׂים אֶת אוֹתָהּ הַמִּצְוָה, בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן, אֲבָל אֶחָד עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה מִמֶּנָּה וּמִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה', וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי כּוֹשֵׁל וְנוֹפֵל מִמֶּנָּה וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהַחֲזִיק בָּהּ וּלְהַמְשִׁיךְ לְקַיְּמָהּ. וְזֶה מֵהַטַּעַם הַנִּזְכָּר שֶׁמִּי שֶׁמַּעֲשָׂיו בֶּאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְלֹא בִּשְׁבִיל אִינְטֶרֶסִים וּנְגִיעוֹת אִישִׁיּוֹת, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַיְּעוֹ וּמְחַזְּקוֹ, וְעַל יְדֵי אוֹתָן הַכַּוָּנוֹת וְהַמַּעֲשִׂים הוּא עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אֲבָל מִי שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ הִיא לְהֲנָאָתוֹ וּלְטוֹבַת עַצְמוֹ - לְקַבֵּל כָּבוֹד אוֹ מָמוֹן אוֹ מְנִיעִים אֲחֵרִים, אֲזַי מַעֲשָׂיו אֵינָם מִתְקַיְּמִים, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִרְאוֹת בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ, וְאַף לֹא בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים.
מַעֲשֶׂה הָיָה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וּלְפֶתַע שָׁמַע קוֹלוֹת שֶׁל צְחוֹק וַהֲמוּלָה הַבּוֹקְעִים מֵאַחַד הַבָּתִּים. הָלַךְ וְרָאָה חֲבוּרַת בַּטְלָנִים הַיּוֹשְׁבִים וּמְהַמְּרִים, שׁוֹתִים וּמְעַשְּׁנִים, וּשְׁאָר מַעֲשִׂים רָעִין וּבִישִׁין. הִזְדַּעֲזַע הֶחָסִיד מֵהַמַּחֲזֶה הַמַּחְרִיד וְהֵחֵל לִצְעֹק עֲלֵיהֶם צְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת וּלְהוֹכִיחָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, עַד שֶׁהֵחֵלּוּ הַלָּלוּ לִבְכּוֹת וּלְיַלֵּל מֵרֹב צַעַר וַחֲרָטָה וּמָסְרוּ לְיָדָיו אֶת כָּל כַּסְפָּם שֶׁהִרְוִיחוּ בְּהִמּוּרֵיהֶם וְהָלְכוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ וּבְשִׁבְרוֹן לֵב לְבֵיתָם. לְיָמִים, שׁוּב עָבַר אוֹתוֹ חָסִיד בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְשָׁמַע בַּשֵּׁנִית אֶת קוֹל הַהֲמוּלָה מֵאוֹתוֹ הַבַּיִת. הָלַךְ וְהֵצִיץ, וְרָאָה שֶׁשּׁוּב הֵם יוֹשְׁבִים וּמְשַׂחֲקִים וּמְהַמְּרִים. אָמַר לְעַצְמוֹ: אֵלֵךְ וְאֶצְעַק עֲלֵיהֶם כְּבַפַּעַם שֶׁעָבְרָה, וּבְוַדַּאי שׁוּב יִתְּנוּ לִי אֶת כָּל כַּסְפָּם וּזְהָבָם. נִכְנַס לַבַּיִת וְהֵחֵל לִצְעֹק וּלְהוֹכִיחָם שׁוּב בִּצְעָקוֹת יוֹתֵר גְּדוֹלוֹת, אַךְ הַפַּעַם הֵחֵלּוּ הַלָּלוּ לִזְרֹק עָלָיו קְלִפּוֹת גַּרְעִינִים וּשְׁאָר דְּבָרִים עַד שֶׁסִּלְּקוּהוּ מִמְּקוֹמָם. חָזַר הֶחָסִיד בְּפַחֵי נֶפֶשׁ לְרַבּוֹ וּשְׁאָלוֹ: ''מַדּוּעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה קִבְּלוּ הַלָּלוּ אֶת דְּבָרַי וְהִתְחָרְטוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם, וְאִלּוּ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה קָצוּ בְּתוֹכַחְתִּי?'' עָנָה לוֹ רַבּוֹ: בְּנִי יַקִּירִי! בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוֹכַחְתָּ אוֹתָם, הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ בֶּאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם לְהַחְזִירָם לַמּוּטָב, וּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנָסִים אֶל הַלֵּב, וּמִתְקַבְּלִים עַל לֵב שׁוֹמְעֵיהֶם וְעוֹשִׂים פֵּרוֹת וּמוֹעִילִים. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה שֶׁכְּבָר נִכְנְסָה אֶצְלְךָ גַּם כֵּן כַּוָּנָה אַחֶרֶת וְאִינְטֶרֶס אִישִׁי לְקַבֵּל עַל כָּךְ כֶּסֶף - זוֹ כְּבָר לֹא תּוֹכָחָה טְהוֹרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא יָצְאָה כָּל כֻּלָּהּ מִתּוֹךְ לִבְּךָ, וּמִמֵּילָא לֹא נִתְקַבְּלוּ דְּבָרֶיךָ עַל לִבָּם.
מַבְהִיל הָרַעְיוֹן לַחְשֹׁב עַד כַּמָּה יְכוֹלָה הַכַּוָּנָה לְשַׁנּוֹת וּלְהַשְׁפִּיעַ, וְעַל זֶה וְעַל כְּגוֹן זֶה נִתָּן בֶּאֱמֶת לוֹמַר אֶת הַפִּתְגָּם הַשָּׁגוּר בְּפִי דַּלַּת הָעָם שֶׁ''הָעִקָּר הַכַּוָּנָה''. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ''ם זַ''ל הלכות דעות פרק ג' הלכה ב'. בְּהִלְכוֹתָיו בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: ''צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו לָדַעַת אֶת ה' בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַד. כֵּיצַד? כְּשֶׁיִּשָּׂא וְיִתֵּן אוֹ יַעֲשֶׂה מְלָאכָה לִטּוֹל שָׂכָר, לֹא יַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ לִקְבֹּץ מָמוֹן בִּלְבַד, אֶלָּא יַעֲשֶׂה אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִים בְּיוֹתֵר לַגּוּף כְּדֵי לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין וְיַשְׂכִּיל בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה וְהוּא רָעֵב וְחוֹלֶה. וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יָשֵׁן, יַחְשֹׁב שֶׁהוּא בַּעֲבוּר שֶׁיָּנוּחַ גּוּפוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה גּוּפוֹ, שֶׁאָז לֹא יוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה' כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה. נִמְצָא שֶׁגַּם שֵׁינָתוֹ עֲבוֹדָה לַה' יִתְבָּרַךְ''. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, וְאַשְׁרֵי הַמְקַיְּמָם.