המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוָה זוֹ הִיא הֶמְשֵׁךְ לַמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, מִצְוַת שְׁחִיטַת קָרְבַּן הַפֶּסַח, וְכָאן הוֹסִיפָה וְצִוְּתָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה לֶאֱכֹל אֶת בְּשַׂר קָרְבַּן הַפֶּסַח בַּלַּיְלָה שֶׁל ט''ו בְּנִיסָן, הוּא לֵיל הַסֵּדֶר, בִּכְדֵי לִזְכֹּר אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהַצִּיל אוֹתָנוּ מִמַּכַּת הַבְּכוֹרוֹת בְּמִצְרַיִם. וְזֶה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל לְאָדָם שֶׁקִּבֵּל טוֹבָה גְּדוֹלָה אוֹ שֶׁנִּצַּל מִדָּבָר קָשֶׁה וְעוֹמֵד וְעוֹשֶׂה סְעוּדַת הוֹדָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁהִצִּילוֹ מֵאוֹתָהּ הַצָּרָה, כָּךְ נִצְטַוֵּינוּ אָנוּ לֶאֱכֹל אֶת בְּשַׂר קָרְבַּן הַפֶּסַח וּלְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ לְהַקָּבָּ''ה עַל שֶׁהִצִּילָנוּ מִמַּכַּת הַבְּכוֹרוֹת.
הַחִיּוּב הוּא לֶאֱכֹל לְכָל הַפָּחוֹת כַּזַּיִת מִן הַבָּשָׂר, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְאָכְלוֹ אֶלָּא בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בִּלְבַד, וראה ברמב''ם (הלכות קרבן הפסח פרק ח' הלכה ה') שכתב שמי שאכל כזית מבשר הפסח לפני שהחשיך עבר על מצות עשה. וְלֹא מִבְּעוֹד יוֹם וְלֹא בַּיּוֹם שֶׁלְמָחֳרָת, וְרַק בַּחֲבוּרָתוֹ עִמָּה נִמְנָה וְנִשְׁתַּתֵּף בִּרְכִישַׁת הַקָּרְבָּן וּבְהַקְרָבָתוֹ. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַדִּינִים מְבֹאָרִים בָּאֵר הֵיטֵב בָּרַמְבָּ''ם ז''ל הלכות קרבן הפסח פרק ח'. בְּהִלְכוֹת הַקָּרְבָּנוֹת, עַיֵּן שָׁם.