המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר מִצְוַת הַקְרָבַת קָרְבַּן הַפֶּסַח עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד כָּתַב בְּסֵפֶר לרבי משה איסרליש זצ''ל בעל ההגהות על השלחן ערוך. תּוֹרַת הָעוֹלָה לְבָאֵר כִּי מִצְוָה זוֹ הַמִּתְקַיֶּמֶת בְּאֶמְצַע הַחֹדֶשׁ מְרַמֶּזֶת עַל יְמֵי הָעֲמִידָה שֶׁל הָאָדָם, מִשֶׁנִּסְתַּיְּמוּ יְמֵי עֲלִיָּתוֹ וּבְטֶרֶם הֵחֵלּוּ יְמֵי יְרִידָתוֹ ולכן באותם ימים הלבנה נמצאת בין עלייתה לירידתה, ועם ישראל נמשלו ללבנה כאמור ''שגם הם עתידים להתחדש כמותה''. ולכן באותו זמן דווקא יצאו עם ישראל ממצרים, שכן אז שהגיעו לשיא שלמותם וכחם. וראה מה שכתב בטעמי המצוות לרבינו האריז''ל בענין הספירות של אותם ימים מה שכתב לבאר בזו הדרך, וכבוד אלקים הסתר דבר. , שֶׁבְּאוֹתָם יָמִים טֶבַע הָאָדָם עוֹד לִרְדֹּף אַחַר הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן, וְלָכֵן נִצְטַוֵּינוּ לִשְׁחֹט אֶת הַכֶּבֶשׂ הָרוֹמֵז לִרְכוּשׁוֹ וּמָמוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵינֶנּוּ רְדוּפִים אוֹ לְהוּטִים אַחַר הַמָּמוֹן, אֶלָּא קְרֵבִים וּמִתְקָרְבִים לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וּלְיִרְאָתוֹ.
מצוה ו': אכילת בשר הפסח
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות י''ב, ח'.)
''וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה''.