אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - דִּין שָׁמַיִם

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - דִּין שָׁמַיִם

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

בְּמֵרוֹץ הַדּוֹרוֹת מָצְאוּ בְּנֵי הָאָדָם רְפוּאוֹת וּתְעָלוֹת לְמַחֲלוֹת רַבּוֹת אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת הָיוּ חֲשׁוּכוֹת מַרְפֵּא. אֲבָל הַאִם מִישֶׁהוּ רוֹאֶה שֶׁבָּתֵּי הַחוֹלִים מִתְרוֹקְנִים בִּגְלַל זֶה? הָרְפוּאָה הִתְפַּתְּחָה בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת בְּצוּרָה מַשְׁמָעוּתִית וּמַדְהִימָה, אֲבָל הַאִם בְּנֵי הָאָדָם יוֹתֵר בְּרִיאִים בְּעִקְבוֹת כָּךְ? לְצַעֲרֵנוּ הָרַב לֹא, וְאוּלַי אַף לְהֵפֶךְ. כַּמָּה מַחֲלוֹת בְּדוֹרוֹת קוֹדְמִים כְּלָל לֹא הָיוּ, וּלְפֶתַע בְּיָמֵינוּ לֹא עָלֵינוּ קָמוּ וְצָצוּ מֵאֲלֵיהֶן?! וְאִם רַק נַטֶּה אֹזֶן נוּכַל לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁלּוֹחֵשׁ לִבְנֵי הָאָדָם: דברים ל''ב, ל''ט. ''רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקִים עִמָּדִי, אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל''!

קְצָת דּוֹמִים אָנוּ לְאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁהִנִּיחַ קוּמְקוּם עַל גַּבֵּי הַכִּירַיִם הַדּוֹלְקִים, וּמִשֶּׁהִגִּיעוּ הַמַּיִם לִרְתִיחָתָם הֵחֵלּוּ הַמַּיִם לִגְלֹשׁ הַחוּצָה. הֵחֵל הַלָּה לְנַגֵּב אֶת הַמַּיִם הַגּוֹלְשִׁים וּלְאָסְפָם בִּמְהִירוּת, עַד שֶׁבָּא אֶחָד וְהִכָּהוּ עַל קָדְקֳדוֹ וְאָמַר לוֹ: בִּמְקוֹם לֶאֱסֹף אֶת הַמַּיִם הַמַּמְשִׁיכִים לִגְלֹשׁ, כַּבֵּה אֶת הַכִּירַיִם וּבָזֶה תִּפָּסֵק רְתִיחָתָם!

כָּךְ אָנוּ, לִבְרֹחַ מִיָּדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָם לֹא נַצְלִיחַ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע''ה: תהלים קל''ט, ז'-ח'. ''אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח? אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ''. לָכֵן בְּמָקוֹם לַעֲבֹד כָּל הַזְּמַן לִמְצֹא רְפוּאוֹת חֲדָשׁוֹת, הָבָה נָחֵל לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וּלְהִתְחָרֵט עַל חֲטָאֵינוּ, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לֵאלֹקֵינוּ. וּמִמֵּילָא יִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק ישעיה ו', י'. ונרמז גם כן בפסוק ''הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי''. ''וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב - וְרָפָא לוֹ''. וּכְהַבְטָחַת הַנָּבִיא: ירמיה ג', כ''ב. וזוהי גם כן משמעות הפסוק (תהלים מ''א, ה'): ''רפאה נפשי כי חטאתי לך'' שעיקר החולי והרפואה לאדם תלויים בטיב מעשיו. ודו''ק. ''שׁוּבוֹ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם''.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה