המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה בְּעֵת עֲשִׂיַּת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בּוֹ הָיוּ מֻנָּחִים לוּחוֹת הַבְּרִית, שֶׁיִּהְיוּ מְחֻבָּרִים לוֹ שְׁנֵי בַּדִּים (מוֹטוֹת) הָעֲשׂוּיִים מֵעֲצֵי שִׁיטִים וּמְצֻפִּים זָהָב טָהוֹר, וְלֹא יְנֻתְּקוּ וְלֹא יוּסְרוּ אֵלּוּ מֵהָאֲרוֹן לְעוֹלָם. וְעַל יָדָם יוּכְלוּ נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן לִישָׂא אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִבְּלִי לָגַעַת בּוֹ מִפְּאַת גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וְיִרְאָתוֹ.
מִגִּדְרֵי הַמִּצְוָה, שֶׁאוֹתָם הַמּוֹטוֹת יִהְיוּ מְחֻבָּרִים לַאֲרוֹן לְעוֹלָם וּלְבַל יוּסְרוּ מִמֶּנּוּ וְלוּ לְרֶגַע אֶחָד. וְזֶה בִּהְיוֹת שֶׁהָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת שֶׁבּוֹ הֵם בְּדַרְגַּת הַקְּדֻשָּׁה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם יָבוֹאוּ לְהַפְרִיד וּלְחַבֵּר בְּכָל פַּעַם אֶת הַבַּדִּים לָאָרוֹן עֲלוּלִים לְהַגִּיעַ חָלִילָה לִידֵי תַּקָּלָה אוֹ לְבִזּוּי הָאָרוֹן שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן. וְלָכֵן נִצְטַוֵּינוּ לְהִזָּהֵר בְּמִשְׁנֵה זְהִירוּת שֶׁיְּהֵא הַדָּבָר מוּכָן וּמְתֻקָּן בְּכָל עֵת בּוֹ יִרְצוּ לְשֵׂאתוֹ וְלֹא תְּחֻלַּל חָלִילָה קְדֻשָּׁתוֹ. הרמב''ם בספר המצוות (מצוה פ''ו) ובהלכותיו (הלכות כלי המקדש פרק ב' הלכה י''ג). וְהַמֵּסִיר וּמְפָרֵק אֶחָד מֵהַבַּדִּים מִן הָאָרוֹן הֲרֵי זֶה חַיָּב מַלְקוֹת.