המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר מִצְוַת בְּנִיַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה לְהַרה''ק רַבִּי צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַצַ''ל אות רמ''ד. וראה עוד באות רנ''ד מה שכתב גם כן מענין זה. בְּסִפְרוֹ ''צִדְקַת הַצַּדִּיק'' שֶׁכָּתַב שֶׁבְּנִיַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מֻתְנֵית בִּשְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאָדָם. כֵּיוָן שֶׁאִם זוֹכִים לִבְנוֹת מָקוֹם קָבוּעַ לִקְדֻשַּׁת ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא תָּזוּז שְׁכִינָתוֹ מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד אֲזַי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁגַּם בְּלֶב בּוֹנָיו תְּהֵא קְדֻשַּׁת ה' תְּקוּעָה בִּקְבִיעוּת לְלֹא הֶפְסֵק כְּלָל. וְזֶה הַטַּעַם שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיָה זֶה שֶׁזָּכָה לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בִּהְיוֹתוֹ שדוד המלך ע''ה אמנם קיים ''לבי חלל בקרבי'' שהרג את היצר הרע, אולם לא נחשב הדבר למוחלט ושלם בהיות שהיו דברים בהם בלית ברירה היה לו צורך להשתמש ביצר הרע (ראה יומא ס''ט ע''ב). מה שאין כן שלמה המלך שהפך את הרע לטוב, שזוהי שלימות מוחלטת וקביעות גמורה בקדושה. שם. שָׁלֵם בִּלְבָבוֹ שֶׁשִּׁעְבֵּד אֶת יִצְרוֹ לַקְּדֻשָּׁה. וְלָכֵן גַּם כַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עֲדַיִן יָכוֹל אָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמִּקְדָּשׁ עַל יְדֵי שֶׁיִּקְבַּע אֶת אַהֲבַת וְיִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ בִּקְבִיעוּת גְּמוּרָה, בִּבְחִינַת ''וְאַהֲבָתְךָ לֹא תָסוּר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים''.
מצוה צ''ו: שלא להסיר הבדים מעל הארון
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב'' שמות כ''ה, ט''ו. ''בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ''.