המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיֵּשְׁבוּ הַדַּיָּנִים לָדוּן וְלִשְׁפֹּט אֶת הָעָם שֶׁלֹּא יַטֶּה הַדִּין בְּדַעְתּוֹ אַחַר דַּעַת חֲבֵרָיו הַדַּיָּנִים, אֶלָּא יֹאמַר כָּל אֶחָד מֵהַדַּיָּנִים אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁלּוֹ עַל פִּי הֲבָנַת שִׂכְלוֹ וִידִיעוֹתָיו בַּדִּין, וְלֹא יְשַׁנֶּה וְלֹא יַחְלִיף אֶת דַּעְתּוֹ בִּגְלַל דַּעַת אֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ הֵם הָרוֹב, בֵּין לְחַיֵּב וּבֵין לְזַכּוֹת. כן אמרו במכילתא פרשת משפטים. וראה ברמב''ם (הלכות סנהדרין פרק י' הלכה א'). וְאַף לֹא יִשְׁתֹּק הַדַּיָּן וְלֹא יִכְבֹּש אֶת דְּבָרָיו בַּדִּין מִפְּנֵי הַגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, אֶלָּא יֹאמַר אֶת דַּעְתּוֹ מִבְּלִי לְהִתְיַחֵס לְדִבְרֵיהֶם.
לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּאִים הַדַּיָּנִים לוֹמַר כָּל אֶחָד אֶת דַּעְתּוֹ וְהַכְרָעָתוֹ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת סנהדרין (ל''ו ע''א) ורמב''ם (הלכות סנהדרין פרק י' הלכה ו'). לֹא יַתְחִילוּ אֶלָּא מֵהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם וְעַד לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. וְזֶה בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַקָּטָן אֶת דַּעַת הַגָּדוֹל וִישַׁנֶּה דְּבָרָיו בִּגְלָלוֹ.