המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן הַמִּעוּט וְהָרֹב עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד כָּתַב רַבֵּנוּ תָּם זַ''ל בשער י''א. והבאנוהו גם כן בס''ד בספרנו ''דובב שפתי ישנים'' על התורה (פרשת משפטים בהערות). עיין שם באורך. וראה בחתם סופר על התורה (פרשת וזאת הברכה) שהביא בשם ספר חסידים: שאדם העלול לעבירה מסויימת עם החברה בה הוא מצוי, אם פעם אחת יזדמן שלא היה עמהם בשעה שעשו את אותה העבירה – עם כל זאת יענש עליה, שאומרים אילו היה פה היה עובר עמהם! והדברים מבהילים! בְּ''סֵפֶר הַיָּשָׁר'' כִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ - הוּא אֶחָד, וְהַנִּבְרָאִים - הֵם רַבִּים. וּכְכָל שֶׁיִּרְחֲקוּ וְיִבָּדְלוּ הַנִּבְרָאִים מִן הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא וּמִדְּבֵקוּתוֹ - כֵּן יִרְבּוּ. וּכְכָל שֶׁיִּקְרְבוּ וְיִדָּבְקוּ בּוֹ - בְּהֶכְרַח שֶׁיִּמְעֲטוּ. וְזֶה כְּדֻגְמַת הָעֲנָפִים שֶׁהֵם רַבִּים וְהַגֶּזַע שֶׁהוּא אֶחָד, וּכְכָל שֶׁיִּרְחֲקוּ הָעֲנָפִים מִן הַגֶּזַע כֵּן יִהְיוּ רַבִּים יוֹתֵר. וְלָכֵן הָרְשָׁעִים הֵם רַבִּים וְהַצַּדִּיקִים מוּעָטִים, מִפְּנֵי קִרְבָתָם לָעִקָּר. וּבַעֲבוּר זֶה, צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת מִן הַמְּעַטִּים, וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מִכַּמּוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי כָּל מַה שֶּׁתִּמָּעֵט חֶבְרָתָם הֲרֵי זֶה לְאוֹת וּלְמוֹפֵת עַל מַעֲלָתָם וְקִרְבָתָם לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְשִׂים לִבְּךָ לְשַׁעַר זֶה וְהָבֵן אוֹתוֹ מְאֹד.
מצוה ע''ז: שלא יטה הדין אחר דעת שאר הדינים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות כ''ג, ב'.)
''וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת''.