המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
יַחַס מְיֻחָד מַעֲנִיקָה תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה לִיתוֹמִים וּלְאַלְמָנוֹת. וּמִשְׁנֵה זְהִירוּת נִדְרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּאִים אָנוּ עִמָּהֶם בְּקֶשֶׁר אוֹ בְּמַגָּע שֶׁלֹּא לְצַעֲרָם וְשֶׁלֹּא לְעַנּוֹתָם בִּהְיוֹתָם כְּאוּבִים וּדְאוּבִים, שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, עַל אִבּוּד הָאִישׁ לָאַלְמָנָה וְהָאָב אוֹ הָאֵם לַיָּתוֹם. וְלָכֵן יִזָּהֵר אָדָם לשון הזהב של רבינו הרמב''ם ז''ל בהלכות דעות (פרק ו' הלכה י'). שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמָּם אֶלָּא רַכּוֹת, וְיִנְהַג בָּהֶם מִנְהַג כָּבוֹד, וְלֹא יַכְאִיב גּוּפָם בָּעֲבוֹדָה וְלִבָּם בִּדְבָרִים קָשִׁים. וְיָחוּס עַל מָמוֹנָם יוֹתֵר מֵעַל מָמוֹן עַצְמוֹ. וְכִלְשׁוֹן סֵפֶר הַחִנּוּךְ עַל מִצְוָה זוֹ: ''שֶׁכָּל מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ שֶׁל הָאָדָם עִמָּהֶם יִהְיֶה בְּנַחַת וּבְחֶסֶד וּבְחֶמְלָה''.
הרמב''ם ז''ל (שם). יָתוֹם זֶה הוּא בֵּין יֶלֶד וּבֵין יַלְדָּה שֶׁאִבֵּד בֵּין אָב וּבֵין אֵם. וְנִקְרָא יָתוֹם עַד שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ לְאָדָם גָּדוֹל לְהִסָּמֵךְ עָלָיו, אֶלָּא יְהֵא עוֹשֶׂה צָרְכֵי עַצְמוֹ כִּשְׁאָר הַגְּדוֹלִים.
וְעַל אַף שֶׁעַל לָאו זֶה אֵין עֹנֶשׁ מַלְקוֹת, מִכָּל מָקוֹם עָנְשׁוֹ נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה: שמות כ''ב, כ''ג. ''וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב''.