המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת הַתּוֹרָה הִיא שֶׁבְּאִם בָּא אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל וּפִתָּה נַעֲרָה בַּת יִשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים, בְּשֶׁקֶר אוֹ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּתְרַצְּתָה לִהְיוֹת עִמּוֹ, הֲרֵי שֶׁחַיָּב הַמְפַתֶּה לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה. אוּלָם דָּבָר זֶה תָּלוּי בְּהַסְכָּמַת הָאָב וְהַבַּת וְהַמְפַתֶּה. רמב''ם הלכות נערה בתולה (פרק א' הלכה ג'). שֶׁבְּאִם אֶחָד מֵהֶם לֹא יַסְכִּים לַנִּשּׂוּאִין אֲזַי יְהֵא חַיָּב הַמְפַתֶּה לְשַׁלֵּם לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף כְּפִצּוּי עַל הַצַּעַר שֶׁגָּרַם לָהּ - בֵּין שֶׁהָיְתָה הַנַּעֲרָה עֲשִׁירָה וּבֵין שֶׁהָיְתָה עֲנִיָּה. רמב''ם שם (פרק ב' הלכה א'). וְנוֹסָף עַל כָּךְ עָלָיו לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי יִחוּסָהּ וַחֲשִׁיבוּתָהּ.
רמב''ם שם (פרק א' הלכה ח'). דִּין זֶה שֶׁל מְפַתֶּה חָל אַךְ וְרַק אִם פִּתָּה יַלְדָּה קְטַנָּה אוֹ נַעֲרָה, שֶׁאֵלּוּ דַּעְתָּן קַלָּה וּבְנָקֵל נִתָּן לְשַׁכְנְעָן וּלְפַתּוֹתָן נֶגֶד רְצוֹנָן הָאֲמִתִּי. אוּלָם אִם פִּתָּה אִשָּׁה בּוֹגֶרֶת אֵין הַדָּבָר נֶחְשָׁב לְפִתּוּי, הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהּ דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרָע, וְאִם נִתְרַצְּתָה לוֹ כַּנִּרְאֶה שֶׁבָּחֲרָה בָּרָע וְעָלֶיהָ לְבַד מוּטָל לָשֵׂאת בְּתוֹצְאוֹת מַעֲשֶׂיהָ.