המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל דַּיָּנֵי בֵּית הַדִּין שֶׁבְּאִם כָּרָה אָדָם בּוֹר בְּמָקוֹם בּוֹ עֲלוּלִים לַעֲבֹר עוֹבְרִים וְשָׁבִים וּלְהִכָּשֵׁל בּוֹ, וְאָכֵן נִגְרַם נֵזֶק לְאָדָם אוֹ לִבְהֵמָה שֶׁנָּפְלוּ לַבּוֹר וְנִזְּקוּ, שֶׁיָּדוּנוּ אֶת חוֹפֵר הַבּוֹר וְיַעֲנִישׁוּהוּ עַל מַעֲשֵׂהוּ הָרַע שֶׁכָּרָה בּוֹר בְּמָקוֹם שֶׁכָּזֶה וְלֹא דָּאַג לְכַסּוֹתוֹ.
חֲכָמֵינוּ זַ''ל שלחן ערוך (חושן משפט סימן ת''י). הִגְדִּירוּ מַהוּ שִׁעוּר ''בּוֹר'' בּוֹ יִתְחַיֵּב הַכּוֹרֶה עַל אָדָם אוֹ בַּעַל חַיִּים שֶׁנָּפַל בּוֹ וָמֵת, שֶׁבּוֹר הַפָּחוּת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים אֵין כּוֹרֵה הַבּוֹר מִתְחַיֵּב עַל מִיתָתָם הוֹאִיל וְאֵין זֶה שִׁעוּר בּוֹר הָרָאוּי לְהָמִית. אוּלָם אִם נִזְּקוּ מִבּוֹר שֶׁכָּזֶה חַיָּב הַכּוֹרֶה לְפַצּוֹתָם עַל כָּל נִזְקָם.