המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה לְבַל יָסוּךְ אָדָם מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה הֶעָשׂוּי בַּמִּקְדָּשׁ מִלְּבַד זֶה הָרָאוּי לְכָךְ, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת. רמב''ם הלכות כלי המקדש (פרק א' הלכה ה'). וְאִם עָבַר בְּמֵזִיד וְסַךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ בְּשִׁעוּר כַּזַּיִת מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת. וְאִם סַךְ בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת עַל שִׁגְגָתוֹ. וְאֵין חַיָּבִים אֶלָּא עַל הַשֶּׁמֶן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע''ה בַּמִּדְבָּר בִּלְבַד , הוֹאִיל וּמֵעוֹלָם לֹא נַעֲשָׂה אַחֵר מִלְּבַדּוֹ.