המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ פרשת וישב בענין חנוכה. ''אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל'' לְהַגה''ק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאַפְּטָא זִיעָ''א שֶׁבֵּאֵר שֶׁהַשֶּׁמֶן הוּא הַסֵּמֶל לַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הַזֶּה הָיָה מַעֲנִיק הַקְּדֻשָּׁה וְהַחַיּוּת לִכְלֵי הַמִּקְדָּשׁ וְלָעוֹבְדִים בּוֹ, וּבִלְעֲדֵיהֶם אֵין לָהֶם שׁוּם חַיּוּת וּמַעֲלָה בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ. וְחַיּוּת זוֹ הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי עַם יִשְׂרָאֵל לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּמוֹ קהלת ז', י''ב. שֶׁכָּתוּב: ''הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ''. אַךְ הַסִּטְרָא אַחֲרָא בִּקְּשָׁה לָקַחַת הַחַיּוּת הַזּוֹ לְעַצְמָהּ, וְלָכֵן בָּאָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְטִמְּאָה אֶת כָּל הַשְּׁמָנִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַהֵיכָל פָּרְצוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּרָצוֹת בְּחוֹמַת הָעֲזָרָה וּבְכָךְ טִמְּאוּ אֶת הַשְּׁמָנִים, שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הַנְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים חַיּוּת וּבְרָכָה לָעוֹלָם הַזֶּה מִשֶּׁמֶן הָאֲפַרְסְמוֹן. וּכְשֶׁנִּצְּחוּ בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי וְטִהֲרוּ אֶת הָעֲזָרָה תִּקְּנוּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הִשְׁתַּחֲוָיוֹת בָּעֲזָרָה כְּנֶגֶד אוֹתָן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּרָצוֹת, שֶׁהַהִשְׁתַּחֲוָיָה רוֹמֶזֶת עַל הוֹרָדַת הַשֶּׁפַע וְהַחַיּוּת לִלְמַטָּה.
מצוה ק''ח: שלא יסוך זר בשמן המשחה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות ל', ל''ב-ל''ג.)
''עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ... וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו''.