המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְהַקְטִיר מִידֵי בֹּקֶר וְעֶרֶב קְטֹרֶת סַמִּים עַל גַּבֵּי מִזְבַּח הַזָּהָב, הָעֲשׂוּיָה מִתִּרְכֹּבֶת שֶׁל אַחַד עָשָׂר סַמְמָנִים הַמְפֹרָשִׁים בַּכְּתוּבִים וּמְסוּרִים בַּקַּבָּלָה בְּמִשְׁקָל שֶׁל חֲצִי מָנֶה, וּלְפַזְּרָהּ בְּנַחַת עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב. וּמִיַּד הָיָה הָרֵיחַ מִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעִיר וּמַגִּיעַ עַד לִירִיחוֹ, וְהַכֹּל הָיוּ מִתְעַנְּגִים וּשְׂמֵחִים בַּמִּקְדָּשׁ וּבַעֲבוֹדָתוֹ, וּבָזֶה הָיְתָה בָּאָה כַּפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל.
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, שנאמר (ויקרא ט''ז, י''ז): ''וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש''. שֶׁמִּלְּבַד הַכֹּהֵן הַמַּקְטִיר לֹא יְהֵא אַף אָדָם נוֹכֵחַ בַּהֵיכָל עַד כְּלוֹת הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת. וְנַעֲשֵׂית בֵּין עַל יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּבֵין עַל יְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט. רמב''ם הלכות כלי המקדש (פרק ב' הלכה ח'). וְהִזְהִיר בָּהּ הַכָּתוּב לְבַל יַחְסִיר הַכֹּהֵן הַמַּקְטִיר מֵהַסַּמְמָנִים הַקְּצוּבִים לָהּ, וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמְמָנֶיהָ הֲרֵי זֶה חַיָּב מִיתָה. וְיֶתֶר דִּינֵי הַמִּצְוָה וְאָפְנֵי הֲכָנָתָהּ וְהַקְטָרָתָהּ מְבֹאָרִים הלכות כלי המקדש פרק ב'. בָּרַמְבָּ''ם זַ''ל בְּהִלְכוֹתָיו.