המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן אֲכִילַת הַכֹּהֲנִים מֵהַזְּבָחִים עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה לְהָרָה''ק מִקָּאמָארְנָא זִיעָ''א בְּחִבּוּרוֹ ''אוֹצַר הַחַיִּים'' שֶׁכָּתַב שֶׁאָדָם שֶׁחָטָא וּמְבַקֵּשׁ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן אֶת חֶטְאוֹ צָרִיךְ הוּא לְתַקֵּן שְׁנֵי דְּבָרִים: א) אֶת מַה שֶּׁגָּרַם לְשֶׁפַע וְטוֹבָה לַסִּטְרָא אַחֲרָא, ב) אֶת מַה שֶּׁגָּרַם לְצַעַר וּלְמִעוּט הַשֶּׁפַע בַּקְּדֻשָּׁה.
וְהִנֵּה בְּעֶצֶם הֲבָאַת הַקָּרְבָּן וְהַקְרָבָתוֹ מְתַקֵּן הוּא אֶת הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשָׂה שֶׁרִבָּה אֶת כֹּחַ הַטֻּמְאָה, וְתִקּוּנוֹ בְּכָךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלְגֵּל שֶׁאוֹתוֹ נִיצוֹץ הַקְּדֻשָּׁה הַשָּׁבוּי בֵּין הַקְּלִפּוֹת יָבוֹא בַּקָּרְבָּן שֶׁמַּקְרִיב, ובְּהַקְרָבָתוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מוֹצִיא הוּא אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה מִידֵי הַקְּלִפָּה. וְאִלּוּ אֶת הַדָּבָר הַשֵּׁנִי שֶׁעָשָׂה שֶׁחִסֵּר מֵהַקְּדֻשָּׁה מְתַקֵּן הוּא בְּכָךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים מֵהָאָשָׁם וּמֵהַחַטָּאת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וּבָזֶה מַעֲלִים הֵם אֶת הַנִּיצוֹצוֹת הַשְּׁקוּעוֹת שָׁם אֶל שָׁרְשָׁן הָעֶלְיוֹן בַּקְּדֻשָּׁה, וְנִמְצָא שֶׁכֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה מִתְרַבֶּה בָּעוֹלָם, וּבְכָךְ נִתְקָן חֶטְאוֹ בִּשְׁלֵמוּת ולכן אמרו חז''ל (פסחים נ''ט ע''א): ''כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים'', שאכילת הכהנים היא המביאה את החוטא לתקן את חטאו ולהשלים את תיקונו. .
מצוה ק''ג: הקטרת הקטרת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות ל', ז'.)
''וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה''.