אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ

רָמַז הַכָּתוּב - בֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַמִּים

הַאִם מֻתָּר לִשְׁתּוֹת מַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים שֶׁיֻצְּרוּ עַל יְדֵי גּוֹיִים?

במסכת עבודה זרה (ל''א ע''א), שם נחלקו אם הטעם הוא משום חשש חתנות עמהם או משום חשש גילוי. ועיין בתוספות (שם) שגזירה זו לא נמצאה לא במשנה ולא בברייתות, וכנראה שבימי האמוראים נגזרה. בַּגְּמָרָא נִתְבָּאֵר שֶׁגְּזֵרַת חֲכָמִים הִיא שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה אָדָם שֵׁכָר שֶׁל גּוֹיִים. וּמִכָּל מָקוֹם: בְּשׁוֹנֶה מִגְּזֵרַת בִּשּׁוּלֵי גּוֹיִים הָאֲסוּרִים בְּכָל מָקוֹם, כן פסקו הרמב''ם (הלכות מאכלות אסורות פרק י''ז הלכה י') והשלחן ערוך (חלק יורה דעה סימן קי''ד סעיף א') ורוב האחרונים. שְׁתִיַּת שְׁכָרָם לֹא נֶאֶסְרָה אֶלָּא עִמָּהֶם בְּבֵיתָם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם לוֹקֵחַ לְבֵיתוֹ לִשְׁתּוֹת לְבַדּוֹ שֶׁבְּאֹפֶן שֶׁכָּזֶה לֹא גָּזְרוּ וּמֻתָּר. וְגַם בְּבֵית הַגּוֹי יְהֵא הַדָּבָר מֻתָּר אִם שׁוֹתֶה מְעַט וּבְדֶרֶךְ עֲרַאי כן כתב השלחן ערוך שם. והיינו כוסית אחת או שתיים, ופעם אחת או פעמיים, אך שלושה כבר נחשב להרבה ולקבוע. כן כתבו הפרי חדש (סימן קי''ד אות ד') וכף החיים (שם אות ו'), והובאו דבריהם להלכה בספר ''ויצבור יוסף'' לידידנו הגאון הגדול הרב יוסף שעשוע שליט''א. .

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה