המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - בֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַמִּים
עִקַּר מַעֲלָתָם וְיֻקְרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִנָּה בְּכָךְ שֶׁנִּבְדָּלִים הֵם מִן הָעַמִּים. ''הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב'' - כָּל זְמַן שֶׁיּוֹשְׁבִים אָנוּ לְבַדֵּנוּ מִבְּלִי לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְמַזֵּג עִם גּוֹיֵי הָאָרֶץ נֶחְשָׁבִים אָנוּ לִמְעֻלִּים מֵהֶם. אַךְ כְּשֶׁחָלִילָה מִתְחַבְּרִים אָנוּ עִמָּם בְּנִמּוּסֵיהֶם וּבְחַיֵּיהֶם, מִיָּד מְאַבְּדִים אָנוּ אֶת יִחוּדִיּוּתֵנוּ, וְשָׁם מַתְחֶלֶת חָלִילָה הַנְּפִילָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
ילקוט ''מעם לועז'' דברים. בַּסְּפָרִים הוּבָא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּיהוּדִי אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ מַכָּר גּוֹי הַשּׁוֹכֵן בַּכְּפָר, וּמִפַּעַם לְפַעַם הָיָה הוֹלֵךְ הַיְּהוּדִי וּמִתְאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ. הַגּוֹי הָיָה מַגִּישׁ בְּפָנָיו כָּל מִינֵי תַּבְשִׁילִים וּמַטְעַמִּים שֶׁבִּשֵּׁל, אַךְ הַיְּהוּדִי תָּמִיד הָיָה מְסָרֵב לֶאֱכֹל בְּהַסְבִּירוֹ שֶׁדָּבָר זֶה אָסוּר לַיְּהוּדִים עַל פִּי דָּתָם וֶאֱמוּנָתָם, וְהָיָה הַיְּהוּדִי מִסְתַּפֵּק בְּעֵת שְׁהוּתוֹ שָׁם בְּלֶחֶם צַר וּבְלַחַץ מַיִם שֶׁהָיָה מֵבִיא עִמּוֹ מִבֵּיתוֹ.
לְיָמִים, נִזְדַּמְּנוּ לְאוֹתוֹ הַכְּפָר שְׁנֵי יְהוּדִים עוֹבְרֵי אֹרַח שֶׁלֹּא מָצְאוּ מָקוֹם לִיתֵן מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָם, וְדָפְקוּ עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַגּוֹי. הַגּוֹי הִכְנִיסָם אֶל בֵּיתוֹ וְהִגִּישׁ בִּפְנֵיהֶם כָּל מִינֵי מַאֲכָלִים וְתַבְשִׁילִים, וְהֵמָּה מִיָּד הֵחֵלּוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מִכָּל הַבָּא לַיָּד מִבְּלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם, עַד שֶׁסִּיְּמוּ אֶת אֲרוּחָתָם שְׂבֵעִים וּדְשֵׁנִים. הוֹדוּ הַשְּׁנַיִם לְבַעַל הַבַּיִת הַנָּדִיב וּשְׁאָלוּהוּ: הֲתּוֹאִיל בְּטוּבְךָ לִיתֵן לָנוּ מָקוֹם לָלוּן בְּבֵיתְךָ, שֶׁכֵּן רוּחַ סְעָרָה וְגִשְׁמֵי זַעַף יוֹרְדִים בַּחוּץ לְלֹא הֶרֶף? עָנָה לָהֶם הַגּוֹי: קוּמוּ מַהֵר וְהִסְתַּלְּקוּ מִתּוֹךְ בֵּיתִי, לְכוּ וְחַפְּשׂוּ לָכֶם מָקוֹם אַחַר בַּאֲשֶׁר תִּמְצְאוּ, כִּי פֹּה לֹא תָּלִינוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן!
הַלָּלוּ, תְּמֵהִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים לְנֹכַח הַכַּעַס הַגָּדוֹל שֶׁעָלָה בְּאַפּוֹ, הֵחֵלּוּ לְהִתְחַנֵּן בְּפָנָיו וְלוֹמַר: אָנָה נִפְנֶה כָּעֵת בִּשְׁעַת סוּפָה וּסְעָרָה? וּמָה עָוֶל מָצָאתָ בָּנוּ שֶׁאַתָּה מְגָרְשֵׁנוּ מִבֵּיתְךָ? אָמַר לָהֶם הַגּוֹי: כֵּיוָן שֶׁאֲכַלְתֶּם מִתַּבְשִׁילַי, מַה שֶּׁאָסוּר לְפִי דַּתְכֶם וֶאֱמוּנַתְכֶם, הֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁאֵינְכֶם נֶאֱמָנִים לְתוֹרַתְכֶם. וְאִם לְדַתְכֶם אֵינְכֶם שׁוֹמְרִים אֱמוּנִים - כָּל שֶׁכֵּן כְּלַפַּי, וְחוֹשְׁשָׁנִי שֶׁתִּגְנְבוּ מֵחֶפְצֵי בֵּיתִי. שֶׁהֲרֵי יְהוּדִי פְּלוֹנִי מֵעוֹלָם לֹא אָכַל מִתַּבְשִׁילַי, וּבְכָךְ נֶאֱמָן הוּא עָלַי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, בָּזֶה שֶׁנֶּאֱמָן הוּא לְדָתוֹ וְלֶאֱמוּנָתוֹ וְאֵינוֹ נוֹטֶה יָמִין וּשְׂמֹאל מִדַּרְכּוֹ שֶׁלּוֹ!
כַּמָּה כּוֹאֵב לִרְאוֹת בְּיָמֵינוּ מִבְּנֵי עַמֵּנוּ הַהוֹלְכִים וּמִתְחַקִּים אַחַר מִנְהֲגֵי הַגּוֹיִם וְחֻקֹּתֵיהֶם. כְּאִלּוּ אָנוּ אֵין לָנוּ תַּרְבּוּת יָפָה מִשֶּׁלָּנוּ, וּכְאִלּוּ אֵין לָנוּ מָסֹרֶת אָבוֹת עַתִּיקַת יוֹמִין בַּעֲלַת שָׁרָשִׁים עֲמֻקִּים וִיסוֹדוֹת אֵיתָנִים. וְכִי אֵין לָנוּ מִנְהָגִים טוֹבִים וְחַגִּים שְׂמֵחִים שֶׁצְּרִיכִים אָנוּ לִרְעוֹת שָׂדוֹת זָרִים? וְכִי חֲסֵרוֹת לָנוּ מַנְגִּינוֹת וּלְחָנִים יָפִים שֶׁמְּקוֹרָם בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁהוֹלְכִים אָנוּ וּמַאֲזִינִים לִלְחָנִים שֶׁל הַגּוֹיִם? וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל: ירמיה ב', ה'. ''מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחַר הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ?!''. מַה צְּרִיכִים אָנוּ אֶת לְשׁוֹנָם הָעִלֶּגֶת וְאֶת מִנְיַן תַּאֲרִיכָם הֶעָקֹם, אֶת מַלְבּוּשֵׁיהֶם הַפְּרוּצִים וְאֶת מַנְגִּינוֹתֵיהֶם הַטְּמֵאוֹת?! מַדּוּעַ לֹא שׁוֹמְעִים אָנוּ עַל אֵיזֶה סִינִי הַשּׁוֹמֵעַ שִׁירֵי קוֹדֶשׁ חֲסִידִיִּים? וּמַדּוּעַ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים צְרִיכִים לִפְזֹל לְדַרְכֵי תֹּהוּ וְהֶבֶל וָרִיק?
וְאַשְׁרֵי הַמַּרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לוֹ, וְדָבֵק בְּיִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים וְהַצְּנוּעִים. שֶׁהַדָּבֵק בַּטּוֹב הוּא טוֹב, וְטוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.