המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
ראה פסחים (ס''ג ע''ב). נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ הָאֲמוֹרָאִים בְּאִסּוּר שְׁחִיטַת קָרְבַּן הַפֶּסַח עַל הֶחָמֵץ, הַאִם הוּא דַּוְקָא כְּשֶׁהֶחָמֵץ נִמְצָא בְּקִרְבַת הַמַּקְרִיב, אוֹ אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּמְצָא הוּא בְּרִחוּק מָקוֹם מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן אָסוּר הוּא לַעֲסֹק בַּקָּרְבָּן?
לְדַעַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא עוֹבֵר הַשּׁוֹחֵט אוֹ הַמַּקְרִיב עַל לָאו שֶׁל ''לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי'' אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ וְנִמְצָא הוּא עִמּוֹ בְּתוֹךְ עֶזְרַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמַד זֹאת מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב: ''עַל חָמֵץ'' - שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ בְּסָמוּךְ לֶחָמֵץ.
אוּלָם לְדַעַת רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִלּוּ שֶׁהֶחָמֵץ נִמְצָא בְּרִחוּק מָקוֹם מֵהָעֲזָרָה, כָּל שֶׁשַּׁיָּךְ הוּא לְאֶחָד מִן הַמִּתְעַסְּקִים בַּהַקְרָבָה הֲרֵי זֶה חַיָּב וְלוֹקֶה.
וְרַבֵּנוּ כן מבואר מלשונו לשון הזהב בהלכות קרבן הפסח (פרק א' הלכה ה'). הָרַמְבָּ''ם זַ''ל פָּסַק בְּהִלְכוֹתָיו כְּרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאֲפִלּוּ נִמְצָא הֶחָמֵץ בְּמָקוֹם מְרֻחָק בְּכָל זֹאת עוֹבֵר בְּעָלָיו עַל אִסּוּר ''לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי''.