המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בְּשׁוּ''ת חלק ג' סימן רפ''ד. ''תְּשׁוּבוֹת וְהַנְהָגוֹת'' לְהַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה שְׁטֶרֵנְבּוּךְ שְׁלִיטָ''א דָּן בְּדִין עָנִי שֶׁלָּוָה סְכוּם כֶּסֶף, וּבְהַגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן אֵין לוֹ כֶּסֶף לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ, הַאִם נִתָּן לְחַיְּבוֹ לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וּלְקַבֵּץ נְדָבוֹת עַל מְנָת שֶׁיּוּכַל לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ אוֹ לֹא?
וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בַּדָּבָר הֶעֱלָה לַהֲלָכָה שֶׁאָמְנָם אֵין בְּיָדֵינוּ רְשׁוּת לְכֻפּוֹ עַל כָּךְ, שֶׁבִּזָּיוֹן גָּדוֹל הוּא לְאָדָם לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, אוּלָם אִם מֻרְגָּל הוּא לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים לְצֹרֶךְ מִחְיָתוֹ מִמֵּילָא מֵחוֹבָתוֹ הָאִישִׁית לַעֲשׂוֹת כֵּן גַּם לְצֹרֶךְ פְּרִיעַת חוֹבוֹ. וּבְכָל מִקְרֶה אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן הָעוֹדֵף עַל פַּרְנָסָתוֹ הַנִּצְרֶכֶת לוֹ וַאֲפִלּוּ בְּדֹחַק וַדַּאי שֶׁכּוֹפִים אוֹתוֹ לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת חוֹבוֹתָיו וכן אם רגיל הוא לעבוד לצורך פרנסתו, וכעת שנעשה בעל חוב נמנע הוא מלעבוד משום שיודע שכל רווחיו ילכו לפריעת חובותיו – גם כן יש לכופו להשתכר למלאכה הראויה לו בכדי לפרוע את חובותיו. עיין שם. .