המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ הַפּוֹסְקִים מַה דִּינוֹ שֶׁל נָשִׂיא שֶׁקִּלֵּל אֶת עַצְמוֹ? הַאִם מִתְחַיֵּב הוּא בְּכָךְ מַלְקוֹת עַל שְׁלֹשָׁה לָאוִין כְּמוֹ כָּל אָדָם אַחֵר שֶׁקִּלֵּל אֶת הַנָּשִׂיא, אוֹ שֶׁמָּא דִּינוֹ שׁוֹנֶה?
וְהִנֵּה בביאורו על מצוה זו. הַמִּנְחַת חִנּוּךְ כָּתַב שֶׁנִּרְאֶה לוֹ פָּשׁוּט שֶׁעַל דָּבָר שֶׁכָּזֶה לֹא דִּבְּרָה הַתּוֹרָה, וְאָמְנָם עוֹבֵר הוּא בָּזֶה עַל הַצִּוּוּי שֶׁל ''הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד'', וְעַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהִזְהִירוּ שֶׁאָדָם לֹא יְקַלֵּל וְיִפְתַּח אֶת פִּיו לְרָעָה עַל עַצְמוֹ, אֲבָל עַל הַלָּאו שֶׁל ''נָשִׂיא בְּעַמֶּךָ לֹא תָאֹר'' אֵינוֹ עוֹבֵר כְּשֶׁמְּקַלֵּל אֶת עַצְמוֹ.
אוּלָם בטעמי המצוות שלו (מצוה תקנ''ו). הָרִדְבַּ''ז כָּתַב שֶׁגַּם אִם קִלֵּל הַנָּשִׂיא אוֹ הַדַּיָּן אֶת עַצְמוֹ הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁלוֹשָׁה לָאוִין. וְכֵן צִדֵּד הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל הַלֵּוִי ואֹזְנֵר שְׁלִיטָ''א בקונטרס המצוות (מצוה ל'). בְּשׁוּ''ת שֵׁבֶט הַלֵּוִי כִּדְבָרָיו.