המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בסימן נ'. בְּשׁוּ''ת מַהֲרָ''ם בֶּן חָבִיב זַ''ל נִשְׁאַל בְּאִם יִמָּצֵא בְּיָמֵינוּ מְלַמֵּד חָכָם גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הַמְיֻחָס לְשׁוֹשֶׁלֶת הַנְּשִׂיאִים, הַאִם תְּהֵא הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לָכֹף וְלָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת כִּבְיָמִים עָבָרוּ, בִּהְיוֹת שֶׁעִקַּר הַהַסְמָכָה הָיְתָה עַל יְדֵי אוֹתָהּ הַשּׁוֹשֶׁלֶת?
וְהֵשִׁיב שֶׁאַף אִם יִמָּצֵא גָּדוֹל הַמְיֻחָס בְּשׁוֹשַׁלְתּוֹ לְשׁוֹשֶׁלֶת הַנְּשִׂיאוּת, וַאֲפִלּוּ אִם יְהֵא יִחוּסוֹ עיין שם ובברכי יוסף (חושן משפט סוף סימן א') שדנו האם ישנה עדיפות לייחוסו מהזכרים יותר מלייחוסו מהנקבות. ועוד עיין בדברי בעל ''כנסת הגדולה'' מה שפלפל בזה. ואכמ''ל. מִצַּד הָאָבוֹת בֵּן אַחַר בֵּן, עִם כָּל זֹאת לֹא יוּכַל בְּפֹעַל לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת. הוֹאִיל וְלֹא קִבֵּל הַסְמָכָה לְכָךְ מֵהַדּוֹר שֶׁעָבַר. וְחִיּוּב הַהַסְמָכָה הוּא דָּבָר הַמְּעַכֵּב בִּפְסִיקָה בְּדִינֵי קְנָסוֹת.