המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת
מִדִּינֵי הַקְּנָסוֹת הוּא שֶׁאָדָם שֶׁהָלַךְ בַּסֵּתֶר וְגָנַב מֵעֲמִיתוֹ וְנִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים פִּי שְׁנַיִם מֵעֵרֶךְ הַגְּנֵבָה. אוּלָם ראה בבא קמא (ס''ד ע''א) מנין למדים זאת. קִבְּלוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל בְּמָסֹרֶת שֶׁאִם יוֹדֶה הַגַּנָּב מֵעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו וְיָשִׁיב אֶת הַגְּנֵבָה מֵעַצְמוֹ אֲזַי פָּטוּר הוּא מֵהַקְּנָס וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְשַׁלֵּם אֶלָּא כְּפִי עֵרֶךְ הַדָּבָר שֶׁגָּנַב. וּמִדִּין זֶה לְמֵדִים אָנוּ אֶת גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ וְיָקְרָתוֹ שֶׁל אָדָם הַמּוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְאֵינוֹ בּוֹשׁ מִלְּהוֹדוֹת עַל טָעוּת שֶׁעָשָׂה.
בְּתוֹלְדוֹת עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁנֵי מַנְהִיגִים גְּדוֹלִים שֶׁהוּכְחוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם: דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְשָׁאוּל הַמֶּלֶךְ. אֶלָּא שֶׁחֲזַ''ל הַקְּדוֹשִׁים מְגַלִּים לָנוּ שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם הֵגִיב לַתּוֹכֵחָה שֶׁקִּבֵּל בְּצוּרָה שׁוֹנָה, וּמִמֵּילָא גַּם תּוֹצְאוֹת הַדָּבָר הָיוּ שׁוֹנוֹת:
דָּוִד הַמֶּלֶךְ ראה כל המעשה בספר שמואל ב' (פרק י''ב). בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְהוֹכִיחוֹ עַל מַעֲשֵׂה בַּת שֶׁבַע, וְהוֹדִיעַ לוֹ ''הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתְךָ'' מִיָּד נֶעֱמַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְהוֹדָה עַל טָעוּתוֹ וְאָמַר ''חָטָאתִי לַה'''. וְאָכֵן תְּשׁוּבָתוֹ נִתְקַבְּלָה, וְעָנָהוּ הַנָּבִיא ''גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָּמוּת''.
שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, לְעֻמַּת זֹאת, ראה כל המעשה בספר שמואל א' (פרק ט''ו). בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֵלָיו שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְהוֹכִיחוֹ עַל שֶׁעָבַר עַל צִוּוּי ה' בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק בְּכָךְ שֶׁהוֹתִיר מִן הַצֹּאן וְהַבָּקָר, הֵחֵל שָׁאוּל לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי הִצְטַדְּקֻיּוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁהָעָם שִׁכְנְעוֹ, וְשֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם לְהַקְרִיבָם כְּקָרְבָּן לַה', וְלֹא רָצָה לְהוֹדוֹת מִיָּד עַל טָעוּתוֹ. וְלָכֵן הוֹדִיעוֹ הַנָּבִיא ''וַיִּמְאָסְךָ ה' מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל'' וְלֹא נִסְלַח לוֹ עַל מַעֲשָׂיו.
מִשְּׁנֵי מַעֲשִׂים אֵלּוּ לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה וְחִיּוּנִית הִיא מִדַּת הַ''מּוֹדֶה עַל הָאֱמֶת'', שֶׁבַּעֲבוּרָהּ מוּכָנִים בַּשָּׁמַיִם אַף לִמְחֹל לוֹ לָאָדָם עַל חֲטָאָיו. וּכְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ברכות י''ב ע''ב. בַּתַּלְמוּד: ''כָּל הָעוֹשֶׂה עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו'', וּבֵאֵר הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֶלֵבִיץ זַצַ''ל מאמר י''ז. בְּסִפְרוֹ שִׂיחוֹת מוּסָר טַעַם הַדָּבָר שֶׁבִּהְיוֹת שֶׁהָעֹנֶשׁ אֵינוֹ אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לְאָדָם עַל טָעוּתוֹ, וּלְעוֹרְרוֹ לְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו, לָכֵן אִם הָאָדָם מֵעַצְמוֹ כְּבָר הִתְבַּיֵּשׁ בָּעֲבֵרָה וְהִתְנַחֵם עָלֶיהָ הֲרֵי שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ לְתַכְלִית הַהַכָּרָה בְּטָעוּתוֹ וְשׁוּב אֵינוֹ זָקוּק לְעֹנֶשׁ, וְלָכֵן מוֹחֲלִין לוֹ עַל עֲווֹנוֹתָיו.
מִטִּבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב הוּא לְהוֹדוֹת עַל טָעוּת שֶׁעָשָׂה. תָּמִיד יְנַסֶּה לְהַצְדִּיק אֶת מַעֲשָׂיו בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית, וַאֲפִלּוּ שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ יוֹדֵעַ הוּא שֶׁטָּעָה, וְשֶׁטַּעֲנוֹתָיו הֵן טַעֲנוֹת שָׁוְא וְשֶׁקֶר, עִם כָּל זֹאת יְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּסֵדֶר. דָּבָר זֶה אָנוּ מוֹצְאִים בְּעִנְיַן הָאִשָּׁה הַסּוֹטָה הַמּוּבֵאת אֶל שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְבָדְקָהּ בַּמַּיִם הַמְאָרְרִים אִם אָכֵן זָנְתָה תַּחַת בַּעֲלָהּ אוֹ שֶׁנְּקִיָּה הִיא מִכָּל חֵטְא וְאַשְׁמָה. שָׁם חֲכָמֵינוּ זַ''ל במסכת סוטה (ז' ע''א). וראה שם את כל הטקס הקשה אותו עוברת אותה אשה. מְלַמְּדִים כִּי בְּטֶרֶם הָיוּ מַתְחִילִים בִּבְדִיקָתָהּ הָיוּ מַעֲלִים אוֹתָהּ לְבֵית הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שָׁם הָיוּ עוֹרְכִים מַסַּע שִׁכְנוּעִים אָרֹךְ וּמֵתִישׁ לְנַסּוֹת לְשַׁכְנֵעַ אֶת הָאִשָּׁה בְּכָל מִינֵי פִּתּוּיִים וְאִיּוּמִים שֶׁתּוֹדֶה עַל מַעֲשֶׂיהָ.
וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ: אִשָּׁה זוֹ עוֹמֶדֶת לִשְׁתּוֹת מִמֵּי הַסּוֹטָה, מַה שֶּׁכָּרוּךְ בְּהַשְׁפָּלָה נוֹרָאָה וּבְבִזָּיוֹן גָּדוֹל, וְאִם אָכֵן זָנְתָה סוֹפָהּ שֶׁתִּצָּבֵת בִּטְנָהּ וְתָמוּת בְּצוּרָה מַשְׁפִּילָה וְנוֹרָאָה. וַדַּאי כְּבָר יָצָא לָהּ לִרְאוֹת אוֹ לִשְׁמֹעַ פַּעַם בְּחַיֶּיהָ מֵאוֹתוֹ מַעֲמָד מְזַעְזֵעַ, וְאִם כֵּן מַדּוּעַ יֵשׁ צֹרֶךְ לִטְרֹחַ כָּל כָּךְ לְשַׁכְנְעָהּ לְהוֹדוֹת? וַהֲרֵי כָּל בַּר דַּעַת אָמוּר לְהוֹדוֹת מֵעַצְמוֹ בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה?!
אֶלָּא מִכָּאן רוֹאִים, שֶׁפְּעָמִים שֶׁאָדָם יִהְיֶה מוּכָן לְהַפְסִיד, לִסְבֹּל, וַאֲפִלּוּ לָמוּת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת בָּאַשְׁמָה! וּלְאוֹר כָּל זֹאת מוּבָן גַּם כֵּן הֵיטֵב מַדּוּעַ פָּטְרָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֶת הַמּוֹדֶה בִּקְנָס מִלְּשַׁלְּמוֹ, שֶׁעֶצֶם הוֹדָאָתוֹ בַּדָּבָר נֶחְשֶׁבֶת לוֹ כְּתִקּוּן גָּדוֹל עַל מַעֲשָׂיו. וּמִכָּאן נַשְׂכִּיל אַף אָנוּ לִקְנוֹת מַעֲלָה נִפְלָאָה זוֹ שֶׁל מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וּבְכָךְ נְקַשֵּׁט אֶת נַפְשֵׁנוּ בְּקִשּׁוּטֵי הַמִּדּוֹת הַיְשָׁרוֹת וְהַמְתֻקָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְבָנָיו שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.