המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בְּשׁוּ''ת ''הִתְעוֹרְרוּת תְּשׁוּבָה'' דָּן אוֹדוֹת הָרוֹאֶה חָתוּל רוֹדֵף אַחַר תַּרְנְגוֹלִים לְטָרְפָן, הַאִם מִמִּדַּת הָרַחְמָנוּת עַל הַתַּרְנְגוֹלִים יֵשׁ לוֹ לִמְנֹעַ זֹאת מֵהֶחָתוּל וּלְהַצִּיל אֶת הַתַּרְנְגוֹלִים, אוֹ שֶׁמָּא אַל לוֹ לְהִתְעָרֵב?
וְהֵשִׁיב שֶׁבְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה מֻתָּר וְאַף מִצְוָה עַל הָאָדָם לְהַבְרִיחַ אֶת הֶחָתוּל כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַתַּרְנְגוֹלִים. וְאִם מֻכְרָח מֻתָּר אַף לְהָרְגוֹ לְשֵׁם כָּךְ! שֶׁלֹּא שׁוֹנֶה הַדָּבָר מֵהָרוֹאֶה אָדָם הָרוֹדֵף אַחַר זוּלָתוֹ לְהָרְגוֹ שֶׁמִּצְוָה לְהַצִּיל אֶת הַנִּרְדָּף אַף בְּקִפּוּחַ חַיָּיו שֶׁל הָרוֹדֵף. וְאֵין מַה לָּחוּס עַל טִבְעוֹ שֶׁל הֶחָתוּל הוֹאִיל וְאָנוּ מְצֻוִּים עַל מִדַּת הָרַחֲמָנוּת, וְעַל מְנִיעַת צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים. וְכָל שֶׁכֵּן אִם הַתַּרְנְגוֹלִים שֶׁל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה.