המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
עַל אַף שֶׁדִּין עֶבֶד עִבְרִי אֵינוֹ תָּקֵף בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, עִם כָּל זֹאת כָּתְבוּ כן כתב הרמ''ה. והובאו דבריו בטור (חלק יורה דעה סימן רס''ז). הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמִּכֹּחַ דִּין הַמַּלְכוּת אִם יִמָּצֵא מָקוֹם בּוֹ חֻקֵּי הַמַּלְכוּת קוֹבְעִים שֶׁבִּשְׁעַת מִלְחָמָה רַשָּׁאִים לִשְׁבּוֹת שְׁבוּיִים וּלְמָכְרָם, וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִשְׁבָּה וּקְנָאוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר מִיָּד שׁוֹבָיו, הֲרֵי זֶה מְשֻׁעְבָּד לוֹ לְמַעֲשֵׂה יָדָיו. וְכֵן נִפְסַק לַהֲלָכָה סימן רס''ז סעיף י''ד. וראה עוד שם ובש''ך (ס''ק כ''ז) מה דינו לגבי שאר דיני עבד עברי. בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ.