המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
עַל אַף שֶׁכַּיּוֹם אֵין אָנוּ מְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ בִּרְאִיָּה, מִכָּל מָקוֹם מְבָרְכִים אָנוּ אֶת ''בִּרְכַּת הַלְּבָנָה'' ראה מסכת סופרים פרק י''ט הלכה ט'. ועוד עיין בירושלמי בסנהדרין (פרק ח' הלכה ב') שהיו בית הדין עורכים סעודת מצוה בבית הכנסת לרגל קידוש החודש. שֶׁהָיוּ בֵּית הַדִּין מְבָרְכִים בְּעֵת קִדּוּשָׁהּ.
כן כתב הרמ''א ז''ל בהגהותיו על השלחן ערוך (סימן תכ''ו סעיף ד') בשם ההגהות אלפסי החדשות. בַּפּוֹסְקִים הוּבָא כִּי אֶת בִּרְכַּת הַלְּבָנָה יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְבָרֵךְ מִחוּץ לְבֵיתוֹ, תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם. וְזֶה בִּהְיוֹת שֶׁזּוֹהִי כְּעֵין הַקְבָּלַת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַדֶּרֶךְ הַנְּאוֹתָה הִיא לָצֵאת הַחוּצָה לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו כך כתב בעל ה''בית חדש'' על השלחן ערוך שם. ובמהרי''ל כתב שהטעם הוא כדי שלא תאהיל עליו שום טומאה בעת שמקבל פני השכינה. .
וּבְשׁוּ''ת בחלק א' סימן ר''כ. והביאו גם כן הגאון הרב יצחק יוסף שליט''א בספרו ''ילקוט יוסף'' (שבת כרך ה' עמוד של''ג). ''רִבְבוֹת אֶפְרַיִם'' דָּן אוֹדוֹת אָדָם הַנִּמְצָא בְּמָטוֹס וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁזְּמַן בִּרְכַּת הַלְּבָנָה יַחֲלֹף, הַאִם רַשַּׁאי הוּא לְבָרֵךְ בְּתוֹךְ הַמָּטוֹס בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַלְּבָנָה?
וְהֶעֱלָה לְמַעֲשֶׂה שֶׁאֵין הַדָּבָר מְעַכֵּב בַּבְּרָכָה, וּבְאֹפֶן שֶׁכָּזֶה אוֹ בְּדוֹמֶה לוֹ שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת לָאָדָם לָצֵאת תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם וַדַּאי שֶׁאֵין לְהַפְסִיד אֶת הַבְּרָכָה בַּעֲבוּר כָּךְ, אֶלָּא יְבָרֵךְ מֵהַמָּקוֹם בּוֹ הוּא נִמְצָא, וּבִלְבַד שֶׁרוֹאֶה הוּא אֶת הַלְּבָנָה.