המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה שְׁטֶרֵנְבּוּךְ שְׁלִיטָ''א חלק ג' סימן תע''ה. בְּשׁוּ''ת תְּשׁוּבוֹת וְהַנְהָגוֹת דָּן בְּאֹפֶן שֶׁאָדָם מַפְצִיר בַּחֲבֵרוֹ לִיתֵן דָּבָר מְסֻיָּם לְאָדָם אַחֵר, הַאִם גַּם בָּזֶה יֶשְׁנוֹ אִסּוּר שֶׁל ''לֹא תַחְמֹד'' אוֹ לֹא?
וְהֶעֱלָה שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּשֹׁרֶשׁ טַעַם הָאִסּוּר בַּדָּבָר:
הַאִם אָסְרָה הַתּוֹרָה אֶת הַדָּבָר מִפְּנֵי שֶׁבָּזֶה שֶׁמְּאַלֵּץ אֶת חֲבֵרוֹ לִיתֵן לוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ הַמָּלֵא הֲרֵי זֶה גֶּזֶל, וְאִם כֵּן אָז גַּם כְּשֶׁמַּפְצִיר בּוֹ עֲבוּר חֲבֵרוֹ יֵשׁ בָּזֶה אִסּוּר ''לֹא תַּחְמֹד'',
אוֹ שֶׁמָּא הָאִסּוּר הוּא מִפְּנֵי שֶׁמִּדָּה מֻשְׁחֶתֶת הִיא לִיהוּדִי לַחְמֹד דָּבָר שֶׁל חֲבֵרוֹ לְעַצְמוֹ וְלִדְחֹק בּוֹ לִתְּנוֹ לוֹ, וְאִם כֵּן אָז כְּשֶׁמַּפְצִיר לֹא עֲבוּר עַצְמוֹ אֶלָּא עֲבוּר חֲבֵרוֹ מִמֵּילָא אֵין לוֹ שׁוּם חֶמְדָּה בַּדָּבָר וִיהֵא מֻתָּר.
וְהֵבִיא חִלּוּקֵי דֵּעוֹת בַּדָּבָר, וּלְמַעֲשֶׂה הֶעֱלָה לְהַחְמִיר שֶׁאַף עֲבוּר אֲחֵרִים (אָחִיו / חֲבֵרוֹ / רַבּוֹ וְכַיוב''ז) אֵין לְהַפְצִיר וּלְשַׁדֵּל יֶתֶר עַל הַמִּדָּה הַמֻּתֶּרֶת.