המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בְּמִצְוַת קִדּוּשׁ הַשַּׁבָּת בַּדְּבָרִים, פסחים ק''א ע''א. וסמכו זאת על מה שכתוב ''וקראת לשבת עונג'' – שבמקום העונג (סעודה) שם תהא הקריאה (קידוש). תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יוֹצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבַת הַקִּדּוּשׁ אֶלָּא אִם כֵּן גַּם סוֹעֵד אֶת סְעוּדָתוֹ ראה בשלחן ערוך (אורח חיים סימן רע''ג סעיף ג'), וברמ''א שם. ועוד ראה מה שכתב בחזון עובדיה (שבת חלק ב' עמוד קכ''ח) לענין דיעבד. מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. וְאִם עָבַר וְקִדֵּשׁ מִבְּלִי לִסְעֹד שָׁם - אַף יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ לֹא יָצָא.
וְנֶחְלְקוּ בָּזֶה הָאַחֲרוֹנִים מַה נֶּחֶשָׁב ''סְעוּדָה'' לְעִנְיָן זֶה?
בְּשׁוּ''ת חלק אורח חיים סימן ח'. עיין שם מה שכתב באורך להוכיח כן בדעת הראשונים. ''בִּנְיַן עוֹלָם'' כָּתַב לְהוֹכִיחַ שֶׁדַּוְקָא סְעוּדַת פַּת מַמָּשׁ הִיא הַנֶּחְשֶׁבֶת לְקִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעוּדָה, וְלֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר.
אוּלָם בסימן רע''ג ס''ק י''א. הַמָּגֵן אַבְרָהָם בסימן רע''ג ס''ק ו'. וכן דעת רוב האחרונים וכן עיקר. ואם מיץ ענבים נחשב גם כן לסעודה בשם הגרי''ש אלישיב זצ''ל הובא שלא, אך מרן הגר''ע יוסף שליט''א בספרו חזון עובדיה (שבת חלק ב' עמוד קמ''א) כתב שכן. וְהַבִּרְכֵּי יוֹסֵף כָּתְבוּ שֶׁאַף פַּת הַבָּאָה בְּכִיסְנִין וְיַיִן נִכְלָלִים בַּדְּבָרִים הַמְּזִינִים וְהַסּוֹעֲדִים, וְלָכֵן גַּם בָּהֶם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעוּדָה. אַךְ פֵּרוֹת וִירָקוֹת וּשְׁאָר מַשְׁקִין לֹא.
וְאִלּוּ הובאו דבריו במגן אברהם הנ''ל. וראייתו מדין אכילת עראי מתבואה לא מעושרת שבחול היא מותרת, ואילו בשבת היא אסורה מטעם שכל אכילת שבת נחשבת לקבע. הַשִּׁלְטֵי גִּבּוֹרִים כָּתַב שֶׁשַּׁבָּת קֹדֶשׁ קוֹבַעַת כָּל סְעוּדוֹתֶיהָ, וְלָכֵן אַף הָאוֹכֵל מִינֵי פֵּרוֹת נֶחְשָׁב לוֹ שֶׁקִּדֵּשׁ בִּמְקוֹם סְעוּדָה.