המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
ראה משנה בעירובין (נ''ב ע''ב), וכן פסקו הרמב''ם (פרק כ''ו מהלכות שבת) והשלחן ערוך (אורח חיים ריש סימן ת''ה. עיין שם בבאור הדברים). הֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא, שֶׁאָדָם שֶׁיָּצָא מִחוּץ לַתְּחוּם הַמֻּתָּר לוֹ בְּשַׁבָּת - אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְזֹר לִמְקוֹמוֹ. וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לֵילֵךְ אֶלָּא עַד אַרְבַּע אַמּוֹת מֵהַמָּקוֹם בּוֹ הוּא עוֹמֵד.
וְהִנֵּה נִסְתַּפְּקוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל בְּדִינוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁהוֹצִיא אֶת רַגְלוֹ הָאַחַת מִחוּץ לַתְּחוּם, וְרַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה עוֹדֶנָּה בִּפְנִים, הַאִם יְהֵא מֻתָּר לוֹ לְהַחְזִירָהּ אֶל תּוֹךְ הַתְּחוּם פְּנִימָה?
וְהוּבְאָה בַּגְּמָרָא דֵּעָה אַחַת הַלְּמֵדָה מִלְּשׁוֹן הַפָּסוּק ''אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ'' שֶׁאֲפִלּוּ רֶגֶל אַחַת אָסוּר לְהוֹצִיא, וְאִם הוֹצִיאָהּ - כְּבָר נֶחְשָׁב שֶׁיָּצָא מִתְּחוּמוֹ, וְנֶאֱסַר עָלָיו לְהַחְזִירָהּ.
אוּלָם דֵּעָה שְׁנִיָּה סוֹבֶרֶת שֶׁהוֹאִיל וְרוֹב גּוּפוֹ עֲדַיִן בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, לָכֵן לֹא נִקְרָא הַדָּבָר שֶׁיָּצָא מִתְּחוּמוֹ, וְרַשַּׁאי הוּא לַהֲשִׁיבָהּ פְּנִימָה.
כן פסקו הראשונים, וכן פסק השלחן ערוך (סימן ת''ה סעיף ב'. עיין במשנה ברורה שם מה שהביא בשם האליה רבא). וְנִפְסְקָה הַהֲלָכָה כַּדֵּעָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁעֲדַיִן נִקְרָא הוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וְהִנּוֹ רַשַּׁאי לְהָשִׁיב אֶת רַגְלוֹ פְּנִימָה כְּבַתְּחִלָּה.