המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
דָּנוּ הַפּוֹסְקִים בְּאִסּוּר שְׁבִירַת הָעֶצֶם בְּקָרְבַּן הַפֶּסַח מַהִי הַשְּׁבִירָה הָאֲסוּרָה?
ראה חולין סוף י''ז ע''ב ובפרוש רש''י שם. בַּתַּלְמוּד הַבַּבְלִי נִזְכָּר שֶׁכְּבָר בִּפְגִימַת הָעֶצֶם מִתְחַיֵּב הָאָדָם לְעִנְיַן ''וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בּוֹ''.
אוּלָם בַּתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי נֶאֱמַר שֶׁלֹּא מִתְחַיֵּב עַד שֶׁיִּקַּח אֶבֶן וִירַסֵּק אֶת הָעֶצֶם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁבְּרֶנָּה מַמָּשׁ.
ראה מה שכתב בחלק ה' ''קונטרס המצוות'' סימןו' אות ג'. וּבְשׁוּ''ת ''שֵׁבֶט הַלֵּוִי'' כָּתַב לִלְמֹד בְּדַעַת הָרַמְבָּ''ם זַ''ל שֶׁסָּבַר כְּהַיְרוּשַׁלְמִי שֶׁלֹּא עוֹבֵר אָדָם אִסּוּר זֶה אֶלָּא כְּשֶׁשׁוֹבְרָהּ לְגַמְרֵי.
אוּלָם בבאור מצוה זו. ועיין שם שדן מהו שיעור ''פגימה''. ואכמ''ל. הַ''מִּנְחַת חִנּוּךְ'' כָּתַב בְּאֹרֶךְ לְהוֹכִיחַ שֶׁכְּבָר בִּפְגִימַת הָעֶצֶם מִתְחַיֵּב.