אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - קַדֵּשׁ עַצְמְךָ

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - קַדֵּשׁ עַצְמְךָ

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

בספרי פרשת ראה דף ק''ב. ועוד עיין ב''כלי יקר'' על התורה (ויקרא י''ט). רַבּוֹתֵינוּ ז''ל לִמְּדוּנוּ שֶׁבִּכְדֵי לְהִנָּצֵל מִן הָעֲבֵרָה, עָלֵינוּ לִפְרֹשׁ בִּמְעַט מִמַּנְעַמֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְלִגְדֹּר אֶת עַצְמֵנוּ אַף בַּדְּבָרִים הַמֻּתָּרִים לָנוּ, בִּבְחִינַת ''קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לְךָ''. מִטַּעַם זֶה נִצְטַוּוּ עַם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה שמות י''ט, ט''ו. ''אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה'', וְלָכֵן גַּם כֵּן נִקְרְאוּ בְּשֵׁם שמות י''ט, ו'. ''גּוֹי קָדוֹשׁ'', שֶׁקְּדֻשָּׁה מַשְׁמָעוּתָהּ יִחוּד וּפְרִישָׁה מִן הַכְּלָל. גַּם הַנָּזִיר בִּהְיוֹת שֶׁהִזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, לָכֵן זָכָה לְהִקָּרֵא בַּתֹּאַר במדבר ו', ח'. ''קָדוֹשׁ הוּא לַה'''.

יְהוּדִי צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁכְּדֵי לָשֵׂאת בְּתֹאַר הַכָּבוֹד שֶׁל ''בֶּן הַמֶּלֶךְ'' עָלָיו לַעֲמֹד גַּם כֵּן בִּמְחֻיָּבֻיּוֹת מְסֻיָּמוֹת, שֶׁפְּעָמִים גּוֹבְלוֹת גַּם בְּוִתּוּר עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר בְּעֵינֵי אֲחֵרִים נֶחְשָׁבִים כִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים. כֻּלָּנוּ מְבִינִים הֵיטֵב שֶׁרֹאשׁ מֶמְשָׁלָה אוֹ נָשִׂיא אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהִסְתּוֹבֵב בְּחוּצוֹת הָעִיר עִם מִכְנָס קָצָר אוֹ בְּנַעֲלֵי בַּיִת. וְלָמָּה?! וְכִי יֶשְׁנוֹ חֹק כָּלְשֶׁהוּ הָאוֹסֵר דָּבָר שֶׁכָּזֶה? אֶלָּא שֶׁהַיִּצּוּגִיּוּת שֶׁל אוֹתָהּ הָאִישִׁיּוּת מְחַיֶּבֶת אוֹתוֹ לָשֵׂאת בַּתֹּאַר הַזֶּה בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן, וּפְעָמִים אַף יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאֲנָשִׁים. כָּךְ עָלֵינוּ לְהָבִין שֶׁבְּנוֹשְׂאֵנוּ אֶת הַתֹּאַר ''יְהוּדִי'' נִדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ לִפְעָמִים לִמְשֹׁךְ יָדֵינוּ גַּם מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם בְּגֶדֶר אִסּוּר גָּמוּר, אֶלָּא כִּסְיָג, שֶׁלֹּא נִגָּרֵר וְנַגִּיעַ לַכִּעוּר וְלַדּוֹמֶה לוֹ.

מְסֻפָּר עַל בָּחוּר יְהוּדִי שֶׁהִגִּיעַ אֶל רַבֵּנוּ הֶ''חָפֵץ חַיִּים'' זַצוּקַ''ל וּשְׁאֵלָה בְּפִיו: הַצָּבָא הָרוּסִי מְגַיְּסוֹ לַשֵּׁרוּת הַצְּבָאִי בְּסִבִּיר בְּעַל כָּרְחוֹ, וְשָׁם חַיָּבִים לֶאֱכֹל בָּשָׂר בִּכְדֵי לְהִתְחַזֵּק וְלַעֲמֹד בַּקֹּר הַנּוֹרָא וּבַטַּלְטֵלוֹת הַקָּשׁוֹת. וּשְׁאָלוֹ הַאִם מֻתָּר לוֹ הַדָּבָר לֶאֱכֹל מִבְּשָׂרָם בְּשַׂר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, אוֹ שֶׁמָּא עָלָיו לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים? עָנָה לוֹ הֶ''חָפֵץ חַיִּים'': בְּוַדַּאי זֶהוּ פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, וּמִמֵּילָא מֻתָּר וּמֻכְרָח אַתָּה לֶאֱכֹל, רַק זְכֹר נָא בְּנִי שֶׁלֹּא לִמְצֹץ אֶת הָעֲצָמוֹת בְּסוֹף אֲכִילָתְךָ! שְׁאָלוֹ הַבָּחוּר מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת? וְהִסְבִּיר לוֹ הָרַב שֶׁאָמְנָם הִתִּירָה הַתּוֹרָה לְאָדָם לֶאֱכֹל דְּבָרִים אֲסוּרִים אֵלּוּ בְּמַצָּב שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, אוּלָם לֹא הֻתַּר לָנוּ לֵהָנוֹת מִכָּךְ, אוֹ לִשְׂמֹחַ בַּדָּבָר. וְלָכֵן אִם תִּמְצֹץ אֶת הָעֲצָמוֹת, הֲרֵי הוֹכַחְתָּ בְּמַעֲשֶׂיךָ שֶׁנֶּהֱנֶה אַתָּה וְשָׂמֵחַ מִן הָאֲכִילָה, וְאֶת זֶה הַתּוֹרָה לֹא הִתִּירָה!

עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, הִיא לַהֲפֹךְ אֶת הַחֹמֶר לְצוּרָה. דְּהַיְנוּ לָקַחַת אֶת הַגּוּף שֶׁהוּא כֻּלּוֹ גַּשְׁמִי וְחָמְרִי, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּצוּרָה רוּחָנִית - מַה שֶּׁמַּעֲלֶה וְהוֹפֵךְ גַּם אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת. וְכָתוּב בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּכֶן נִבְרָא הָאָדָם מִשְּׁנֵי הַיְסוֹדוֹת הַקָּטְבִּיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּבְּרִיאָה - מִן הוא הגוף, כמו שכתוב: ''וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה'', והוא היסוד הנמוך ביותר בבריאה המושך את האדם מטה מטה אל תאוות ועניני העולם הזה. הֶעָפָר וּמִן היא הנשמה, כמו שכתוב: ''ויפח באפיו רוח נשמת חיים'', והוא היסוד המושך את האדם מעלה אל מקורו – הוא הבורא ברוך הוא. הָרוּחַ, כְּדֵי שֶׁיִּבְחַר בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ רוֹצֶה הוּא לֵילֵךְ: אִם לְהַעֲלוֹת אֶת הָעַפְרוּרִיּוּת לְמַעְלָה וּלְהָפְכָהּ לְרוּחָנִיּוּת, אוֹ חָלִילָה לְגַשֵּׁם אֶת עַצְמוֹ וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבִים לִדְבָרִים חָמְרִיִּים וּנְחוּתִים.

מַעֲלָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי הִיא שֶׁאֵינוֹ בְּכָךְ דּוֹגֵל בִּפְרִישׁוּת גְּמוּרָה מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא אַדְּרַבָּה: מְעוֹדֵד הוּא אֶת מִזּוּג שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, וּשְׁמִירַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַיִּחוּדִיּוּת שֶׁבָּנוּ יַחַד עִם הַשִּׁמּוּשׁ בְּאֶמְצָעֵי הָעוֹלָם. כָּךְ מוֹרָה לָנוּ הַתּוֹרָה לְדֻגְמָא: אימרת שמעיה במסכת אבות (פרק א' משנה י'). ''אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה'', וְ כן נאמר בשם רב בירושלמי (סוף קידושין), והובא גם כן במגן אברהם ובמשנה ברורה בסימן רכ''ה). ''עָתִיד אָדָם לִיתֵן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַה שֶּׁרָאֲתָה עֵינוֹ וְלֹא אָכַל''. גַּם מִצְוַת אִישׁוּת הַנִּרְאֵית כִּבְזוּיָה בְּעֵינֵי דָּתוֹת מְסֻיָּמוֹת הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה הַנִּזְכֶּרֶת בַּתּוֹרָה. הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁבְּתוֹךְ כָּל הַגַּשְׁמִיּוּת צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַחֹמֶר וּלְהָפְכוֹ לְצוּרָה, וְלֹא לְהִתְכּוֹפֵף וְלָרֶדֶת אֵלָיו. וּכְפִי שֶׁאָמַר הַשָּׂרָף מִקאֹצְק זִיעָ''א שֶׁחָסִיד אֲמִתִּי הוּא זֶה שֶׁיָּכוֹל לִצְעֹק בִּשְׁתִיקָה, וּלְהִתְכּוֹפֵף בַּעֲמִידָה, וּלְהִתְבּוֹדֵד בְּחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם. שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָדָם כָּפוּף לַחֹמֶר, אֶלָּא יְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ וְיַעֲלֵהוּ אֶל הָרוּחָנִיּוּת.

וּלְאוֹר זֹאת נִתָּן לְהָבִין אֶת דִּבְרֵי הָרה''ק רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶל מִקאֹצְק זִיעָ''א שֶׁאָמַר פַּעַם לִמְקֹרָבָיו: אֵינִי מֵבִין מַדּוּעַ אֲנָשִׁים מַקְפִּידִים לִטְבֹּל רַק לִפְנֵי הַתְּפִלָּה? זוֹ לֹא חָכְמָה גְּדוֹלָה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה! הָיָה רָאוּי יוֹתֵר לִטְבֹּל לִפְנֵי הָאֲכִילָה, שֶׁכֵּן זוֹהִי מִלְחָמָה אֲמִתִּית וּגְדוֹלָה בְּהַרְבֵּה יוֹתֵר, אִם יַשְׂכִּיל זֶה הָאָדָם לֶאֱכֹל אֶת אֲכִילָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם אוֹ שֶׁיִּטְבַּע בְּעִמְקֵי הַתַּאֲוָה וְהַחָמְרִיּוּת. וְעַל כָּךְ הָיָה יוֹתֵר רָאוּי לִטְבֹּל! וְהַדְּבָרִים בְּרוּרִים...

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה