המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
הַמִּשְׁנָה דף פ''ה ע''ב. בִּפְסָחִים מַעֲלָה מִקְרֶה בּוֹ תּוֹךְ כְּדֵי הַהִתְעַסְּקוּת עִם קָרְבַּן הַפֶּסַח וַאֲכִילָתוֹ, יָצָא אֶחָד מֵאֵיבְרֵי הַקָּרְבָּן מִחוּץ לַמְּחִצּוֹת שֶׁהִצִּיבוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה. מַה דִּין אוֹתוֹ הַקָּרְבָּן כֻּלּוֹ?
וּמְלַמֶּדֶת הַמִּשְׁנָה שֶׁיֵּשׁ לְקַלֵּף מֵהַבָּשָׂר אֶת הַחֵלֶק שֶׁיָּצָא חוּצָה וּלְשָרְפוֹ, שֶׁהוּא וְרַק הוּא נֶאֱסַר בָּאֲכִילָה, וְאִלּוּ אֶת יֶתֶר הַבָּשָׂר שֶׁלֹּא יָצָא רַשָּׁאִים הֵם לֶאֱכֹל. וְכֵן פָּסַק רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ''ם זַ''ל ראה בהלכות קרבן הפסח פרק ט' שהביא את כל הדינים השייכים לכך, ויזכנו ה' לקיימם במהרה אמן. בְּהִלְכוֹתָיו.