המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
עַל שֻׁלְחַן הַפּוֹסְקִים הָעָלְתָה הַשְּׁאֵלָה הַאִם יֵשׁ לֶאֱסֹר אֶת הָעִשּׁוּן בִּימוֹת הַפֶּסַח, בִּהְיוֹת שֶׁפְּעָמִים כן כתב המגן אברהם (סימן תס''ז ס''ק י') שהדרך לשרות את הטבק בשכר חמץ, ובשו''ת ''לב חיים'' כתב הגר''ח פלאג'י שהדבק בו מדבקים הסיגריה מכיל קמח שיש בו איסור חמץ. שֶׁחֵלֶק מַרְכִּיבָיו הִנָּם מֵחָמֵץ, וְהָאָדָם מַכְנִיס דְּבָרִים אֵלּוּ לְתוֹךְ פִּיו בְּעֵת עִשּׁוּנוֹ?
וְהִנֵּה הַגה''ק רַבִּי חַיִּים פַלַאגִ'י זַצַ''ל בְּסִפְרוֹ דף ק''ו ע''ב. וכן כתב בשו''ת שלו ''לב חיים'' (חלק ב' סוף סימן ק''ו). עיין שם מה שכתב באורך בזה. ''חַיִּים לְרֹאשׁ'' כָּתַב לֶאֱסֹר אֶת הָעִשּׁוּן בְּפֶסַח מֵהַחֲשָׁשׁוֹת הַנַּ''ל, וַאֲפִלּוּ שֶׁיָּכִינוּ אֶת הַסִּיגַרְיָה מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח כָּתַב לֶאֱסֹר. וְכֵן פָּסְקוּ בסימן תס''ז ס''ק י'. הַמָּגֵן אַבְרָהָם בשלחן ערוך שלו סימן תס''ז סעיף כ''ד. וְהַגָּאוֹן רַבֵּנוּ זַלְמָן שם ק''ס ל''ג. וְהַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה וְעוֹד כַּמָּה אַחֲרוֹנִים.
אוּלָם הַגָּאוֹן הַיַּעֲבֵ''ץ זַצַ''ל בְּסִפְרוֹ ''מוֹר וּקְצִיעָה'' הֶעֱלָה לְהַתִּיר אֶת הַדָּבָר בְּשֹׁפִי, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ חָמֵץ הַמְעֹרָב בַּסִּיגַרְיָה נִפְסַל לַאֲכִילַת כֶּלֶב כְּבָר בְּעֵת שְׂרֵפָתוֹ בְּשֵׁכָר כְּדֶרֶךְ הֲכָנַת הַדָּבָר, וּמִמֵּילָא בָּטֵל מִמֶּנּוּ שֵׁם חָמֵץ וּמֻתָּר הוּא בַּהֲנָאָה. וְאַף הוֹסִיף שֶׁאָבִיו הַ''חֲכַם צְבִי'' זַצַ''ל הָיָה שׁוֹחֵק עַל הַמִּתְחַסְּדִים לְחַזֵּר אַחַר טָבָּק כָּשֵׁר לְפֶסַח. וְכֵן כָּתַב בְּשׁוּ''ת להגאון הקדוש רבי חיים מצאנז זצוק''ל בחלק יו''ד סימן כ'. ''דִּבְרֵי חַיִּים'' לְהַתִּיר אֶת הַדָּבָר, וְכֵן כָּתְבוּ עוֹד ראה שו''ת ''טוב טעם ודעת'' (תליתאה, חלק א' סימן קל''א), וב''שדי חמד'' (מערכת חמץ ומצה סימן א' אות ג') ובשו''ת ''יחוה דעת'' (חלק ב' סימן ס''א). פּוֹסְקִים רַבִּים. וְכֵן עִקָּר.