המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
הַגָּאוֹן בַּעַל הַ''מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ'' בחבורו על הרמב''ם (הלכות שבת פרק כ''ד הלכה ז'). עָמַד וְהִסְתַּפֵּק לְאוֹר דִּין זֶה שֶׁאֵין הוֹרְגִים אֶת הַמְחֻיָּב מִיתָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מַה יִּהְיֶה בְּמִקְרֶה שֶׁאָדָם רוֹדֵף אַחַר זוּלָתוֹ לְהָרְגוֹ, אוֹ שֶׁאָדָם רוֹדֵף אַחַר אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁהַדִּין אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לְהַצִּיל אֶת הָרָדוּף בַּהֲרִיגַת הָרוֹדֵף - הַאִם גַּם בְּשַׁבָּת הַדִּין יְהֵא לַהֲרֹג אֶת הָרוֹדֵף, אוֹ שֶׁמָּא כְּמוֹ כָּאן אֵין לָנוּ רְשׁוּת לַהֲרוֹג אֶת הַמְחֻיָּב בְּשַׁבָּת, עַל אַף שֶׁהַדָּבָר יַעֲלֶה בְּהֶזֵּק הָרָדוּף?
וְהֵשִׁיב שֶׁגַּבֵּי הָרוֹדֵף אַחַר זוּלָתוֹ לְהָרְגוֹ וַדַּאי שֶׁהַדִּין יְהֵא לְהָרְגוֹ אַף בְּשַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי כְּלָל נָקוּט בְּיָדֵינוּ שֶׁמְּחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת בִּמְקוֹם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לַהֲרֹג אֶת אוֹתוֹ אָדָם כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיֵּי זוּלָתוֹ.
אַךְ גַּבֵּי הָרוֹדֵף אַחַר אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת נִסְתַּפֵּק בָּאֹרֶךְ מַה יְּהֵא דִּינוֹ, וְנָטָה יוֹתֵר לְהוֹכִיחַ בְּדַעַת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁגַּם כֵּן יְהֵא מֻתָּר לְהָרְגוֹ כן כתב להוכיח מדברי הרי''ף ז''ל (בסוף פרק ''אלו עוברין'') שכתב שהרץ אחר נערה המאורסה הורגים אותו אף בשבת שחל ביום הכפורים. וכן הביא שם רבינו ניסים ז''ל בשם רב שרירא גאון ז''ל. אך בדעת התוספות שם הסתפק, ולכן לא הכריע דבריו להלכה. , אַךְ לַהֲלָכָה נִשְׁאַר בְּצָרִיךְ עִיּוּן בַּדָּבָר.