המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
נִסְתַּפְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַאִם הַסָּךְ בְּהֵמָה אוֹ חֲפָצִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה יְהֵא חַיָּב מִשּׁוּם אַזְהָרַת ''לֹא יִיסָךְ'', אוֹ שֶׁמָּא לֹא חָלָה הָאַזְהָרָה אֶלָּא עַל מְשִׁיחַת אָדָם בִּלְבַד?
וְהִנֵּה כריתות (ו' ע''ב). בַּתַּלְמוּד הוּבְאָה דְּרָשַׁת הַתַּנָּאִים שֶׁלָּמְדוּ מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב: ''עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ'' שֶׁכָּל אַזְהָרַת הַתּוֹרָה הִיא דַּוְקָא אִם סָךְ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל בְּשַׂר אָדָם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם סָךְ עַל כֵּלִים אוֹ עַל בְּהֵמָה אוֹ עַל מֵת אוֹ עַל גּוֹי כלים ובהמה - פשוט, מת – שיותר לא נקרא ''אדם'' אלא ''מת'', גוי – שכלל אינו נחשב אדם כמו שכתוב (יחזקאל ל''ד, ל''א): ''אדם אתם'' אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם. בגמרא שם. שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵינָם בְּגֶדֶר בְּשַׂר אָדָם, וְלָכֵן יְהֵא פָּטוּר עַל כָּךְ. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבָּ''ם זַ''ל הלכות כלי המקדש (פרק א' הלכה ו'). בְּהִלְכוֹתָיו.