אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ

רָמַז הַכָּתוּב - יָד וְרֶגֶל

בְּעִקְבוֹת מִצְוַת קִדּוּשׁ הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם לַכֹּהֲנִים בַּמִּקְדָּשׁ, תִּקְּנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וּבֵית דִּינוֹ היינו ששלמה המלך ע''ה תיקן נטילת ידים לאוכל מן הקדשים (שבת ט''ו ע''א), ובית שמאי ובית הלל הוסיפו גם לאוכל תרומה (שם), ובדור שאחר חרבן הבית השני הוסיפו גם לאוכל חולין ולכל בית ישראל (ערובין כ''א ע''ב). תַּקָּנָה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִטְּלוּ אֶת יְדֵיהֶם לִפְנֵי אֲכִילַת פַּת, כְּדֵי ובאחרונים הובאו עוד כמה וכמה טעמים לתקנה, ראה ספר פסקי תשובות (חלק ב' ראש סימן קנ''ח). שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת טָהֳרַת הַיָּדַיִם מִיִּשְׂרָאֵל. וְהֶחְמִירוּ מְאֹד חֲכָמִים בְּחֻמְרָתָהּ כן אמרו במסכת עדיות (פרק ה') שהמזלזל בנטילת ידים חייב נדוי, ובשבת (ס''ב) נאמר שבא לידי עניות ל''ע, ובסוטה (ד' ע''ב) נאמר שנעקר מן העולם. והובא בתנא דבי אליהו שהאוכל בלא נטילת ידים כאילו בא על אשת איש ר''ל. וְהִפְלִיגוּ בִּסְגֻלָּתָהּ וּבְמַתַּן שְׂכָרָהּ שהנזהר בה בא לידי עשירות, ובצוואת רבי אליעזר הגדול נאמר: ''בני הוי זהיר בנטילת ידים, כי היא מהדברים העומדים ברומו של עולם''. . וְנֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים מַהוּ שִׁעוּר הָאֲכִילָה הַמְחַיֵּב נְטִילָה, וּלְמַעֲשֶׂה כָּל שֶׁאוֹכֵל לדעת הרי''ף והרמב''ם ז''ל שיעור כזית הוא כשליש ביצה, דהיינו שמונה עשרה גרם. ולדעת התוספות הוא כחצי ביצה, דהיינו עשרים ושבע גרם. וכן דעת השלחן ערוך. ובשיעור כביצה נחלקו אם הוא עם קליפתה (כחמשים ושש גרם) או בלא קליפתה (כחמשים ואחד גרם), ולהלכה משערים בלא קליפתה. כַּזַּיִת פַּת וָמַעְלָה יִטּוֹל יָדָיו בְּלֹא לְבָרֵךְ בִּרְכַּת ''עַל נְטִילַת יָדַיִם''. וְאִם אוֹכֵל כַּבֵּיצָה פַּת אוֹ יוֹתֵר אַף יְבָרֵךְ עַל הַנְּטִילָה.

לְאַחַר הַנְּטִילָה יֵשׁ חִיּוּב לְנַגֵּב אֶת יָדָיו כן הובא בסוטה (ד' ע''ב) שהאוכל בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא, וכך נפסק בשלחן ערוך (אורח חיים סימן קנ''ח סעיף י''ב). , וְנֶחְלְקוּ אַחֲרוֹנֵי זְמַנֵּנוּ אִם נִתָּן לְיַבֵּשׁ אֶת יָדָיו עַל יְדֵי מַכְשִׁיר יִבּוּשׁ הַפּוֹלֵט אֲוִיר אוֹ עַל יְדֵי הַנָּחָתָן נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ הגאון רבינו זלמן זיע''א בשלחן ערוך שלו (סימן קנ''ח סעיף י''ז) כתב שלא די שיתנגבו הידים מאיליהן, אלא צריך לשפשפן במפה או בשאר דברים, שהשפשוף מטהרן ביותר. אולם הגאון החזון איש זצוק''ל כתב (סימן כ''ה סעיף קטן י') שיכול להמתין עד שיתנגבו, שכל שפגה הרטיבות מידיו הרי זה נקרא מנוגב. וכן פסק להקל בשו''ת ''בצל החכמה'' (חלק ד' סימן קמ''א) ובספר ''ילקוט יוסף'' (אורח חיים סימן קנ''ח). וראה בשו''ת ''אז נדברו'' (חלק ח' סימן נ''ב) מה שכתב לדון בזה ואכמ''ל. . וּלְמַעֲשֶׂה נָכוֹן לְכַתְּחִלָּה לְנַגְּבָן בְּדַוְקָא, אוּלָם בִּשְׁעַת הַדְּחָק נִתָּן אַף לְיַבְּשָׁן בָּאֳפָנִים הַנִּזְכָּרִים כן כתב בספר פסקי תשובות (סימן קנ''ח אות כ''ח) וכן עיקר. .

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה