המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
על הרמב''ם (כלי המקדש פרק ב' הלכה י''א). בְּסֵפֶר ''מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ'' הִתְקַשָּׁה הֵיאַךְ פָּסַק רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ''ם זַ''ל שֶׁהַמַּעֲלֶה קְטֹרֶת זָרָה עַל גַּבֵּי מִזְבַּח הַזָּהָב דִּינוֹ בְּמַלְקוֹת, בּוֹ בִּזְמַן שֶׁ שם בהלכה ח'. לְעֵיל פָּסַק הָרַמְבָּ''ם שֶׁהַמַּקְטִיר קְטֹרֶת זָרָה הֲרֵי זֶה חַיָּב מִיתָה, וַהֲרֵי כְּלָל נָקוּט בְּיָדֵינוּ שֶׁכְּשֶׁמִּתְחַיֵּב אָדָם בִּשְׁנֵי עֳנָשִׁים מַטִּילִים עָלָיו רַק אֶת הָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל בִּלְבַד?!
וְהֵבִיא שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר:
א) שֶׁאִם כְּבָר לָקָה בְּטֶרֶם הוֹצִיאוּהוּ לַהוֹרֵג יוֹתֵר לֹא יַהַרְגוּהוּ, שֶׁכָּךְ מגילה (ז' ע''ב), ולמדו זאת מהפסוק (דברים כ''ה, ג'): ''ונקלה אחיך לעיניך'' – כיוון שנקלה (נתבייש במלקויות) הרי הוא אחיך. לִמְּדוּנוּ חֲזַ''ל: ''כָּל חַיָּבֵי כְּרִיתוּת שֶׁלָקוּ נִפְטְרוּ מִידֵי כְּרִיתָתָן''.
ב) שֶׁהַמְדֻבָּר הוּא בְּאֹפֶן בּוֹ נֶחְשֶׁבֶת הַקְטָרָתוֹ לִקְטֹרֶת זָרָה לֹא מֵחֲמַת שֶׁחִסֵּר אֶחָד מִסַּמְמָנֶיהָ, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁחִסֵּר בְּמִדָּתָהּ. שֶׁבְּאֹפֶן שֶׁכָּזֶה לֹא מִתְחַיֵּב על מַעֲשֵׂהוּ מִיתָה, אֶלָּא מַלְקוֹת בִּלְבַד.