המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
דָּנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַאִם יְהֵא מֻתָּר לִקְרֹעַ מִבִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה לְצֹרֶךְ תִּקּוּנָם וּלְתוֹעַלְתָּם, אוֹ שֶׁמָּא גַּם זֶה נִכְלָל בְּאִסּוּר ''לֹא יִקָּרֵעַ''?
הָרַמְבָּ''ם זַ''ל בהלכות כלי המקדש פרק ט' הלכה ג'. בְּהִלְכוֹתָיו כָּתַב בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: ''הַקּוֹרֵעַ פִּי הַמְּעִיל לוֹקֶה. וְהוּא הַדִּין לְכָל בִּגְדֵי כְּהֻנָּה שֶׁהַקּוֹרְעָן דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה לוֹקֶה''.
וְכָתַב סימן ס''ח. וראייתו ממה שכתב הרמב''ם ז''ל בהלכות מעשה הקרבנות (פרק ח' הלכה כ') שאסור לקרוע מהמעיל אף לצורך עצמו. עיין שם. בַּעַל הַ''קָּרְבַּן חֲגִיגָה'' לְדַיֵּק בִּדְבָרָיו שֶׁבַּמְּעִיל יֵשׁ אִסּוּר לְקָרְעוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ הַשְׁחָתָה. וְאִלּוּ בִּשְׁאָר בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה אֵין אִסּוּר לְקָרְעָם אֶלָּא בְּדֶרֶךְ הַשְׁחָתָה, אֲבָל לְצֹרֶךְ תִּקּוּנָם יְהֵא מֻתָּר.
אוּלָם בחבורו על הרמב''ם שם. וכן נראה מדברי ה''כסף משנה'' שם שסובר כמותו. ולסברתם ענין זה נלמד מאיסור נתיצת המזבח שאין חייבים בו אלא בדרך השחתה כמבואר בהלכות בית הבחירה (פרק א' הלכה י''ז). בַּעַל הַ''מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ'' לֹא הִסְכִּים עִם חִלּוּק זֶה, וְסוֹבֵר שֶׁגַּם בַּמְּעִיל אֵין אִסּוּר לְקָרְעוֹ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ הַשְׁחָתָה וּבִזָּיוֹן בִּלְבַד, אֲבָל אִם עוֹשֶׂה כֵּן לְצֹרֶךְ תִּקּוּן הַבֶּגֶד עַצְמוֹ יְהֵא הַדָּבָר מֻתָּר, וַאֲפִלּוּ בַּמְּעִיל.