המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר אִסּוּר עִנּוּי יָתוֹם וְאַלְמָנָה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זִיעָ''א בזוהר חדש. בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבִּהְיוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אֶת קְרוֹבָם שֶׁל הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, וְעַל כָּךְ הֵם מִצְטַעֲרִים וּכְאוּבִים עַד לִמְאֹד, עַל כֵּן אֵין רְשׁוּת לְשׁוּם נִבְרָא לָשׁוּב וּלְצַעֲרָם עוֹד הוֹאִיל וְקִבְּלוּ כְּבָר אֶת צַעֲרָם מֵאֵת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא. וְלָכֵן הִקְפִּיד הַכָּתוּב עַל הַמְצַעֲרָם מֵאַחַר וּכְבָר קִבְּלוּ אֶת דִּינָם מִן הַשָּׁמַיִם. וְזֶהוּ סוֹד נחום א', ט'. הַפָּסוּק ''לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה'' שֶׁכֵּיוָן שֶׁלָקוּ פַּעַם אַחַת מִיָּד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שׁוּב אֵין לְאַף אָדָם רְשׁוּת לְהַלְקוֹתָם וּלְיַסְּרָם.
מצוה ס''ו: הלואה לעני
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות כ''ב, כ''ד.)
''אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ''.