המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר דִּין עֶבֶד עִבְרִי עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה אות רמ''ו. ושם הוסיף לבאר ששורש העבדות הוא מפגם הברית שמקורו גם כן ממדת הגאווה. ואכמ''ל. בְּסֵפֶר ''צִדְקַת הַצַּדִּיק'' לְרַבִּי צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַצַ''ל שֶׁכָּתַב שֶׁעֶבֶד עִבְרִי הוּא עֹנֶשׁ עַל הִתְגָּאוּת הָאָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְנַשֵּׂא וּלְהִתְגָּאוֹת בְּעַצְמוֹ וְנֶעֱנַשׁ בְּשִׂיא הַשִּׁפְלוּת. עיין שם שביאר שבבני ישראל גם הגאווה שורשה טוב רק שהשתמש בה לרע. וְאִם בְּשֹׁרֶשׁ גַּאֲוָתוֹ יֵשׁ נִיצוֹץ שֶׁל גַּאֲוָה הַמֻּתֶּרֶת אֲזַי סוֹפוֹ שֶׁיָּצָא לְחֵרוּת כְּפִי שֶׁכָּתוּב ''וּבַשְּׁבִיעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי'', אֲבָל אִם גַּם בְּשָׁרְשׁוֹ הִיא גַּאֲוָה פְּסוּלָה אֲזַי נִרְצַע וְנַעֲשָׂה עֶבֶד לְעוֹלָם.
מצוה מ''ג: יעוד אמה עבריה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות כ''א, ח'.)
''אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ''.