אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ

דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ

בְּבֵאוּר אִסּוּר הָאֱמוּנָה בְּאֵל אַחֵר עַל פִּי הַסּוֹד הוּבָא על הפסוק בספר שמות (כ', ג'). בְּשַׁעַר הַלִּקּוּטִים מְרַבֵּנוּ הָאֲרִיזַ''ל כִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה שָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ מִמְּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ אֵין חַיּוּת כְּלָל. וְלָכֵן נִקְרְאָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּשֵׁם ראה מסכת עבודה זרה (כ''ט ע''ב) ובפירוש רש''י על התורה (במדבר ח', ז'). ועוד עיין בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא על מסכת אבות (פרק ג' משנה ג'). ''זִבְחֵי מֵתִים'', וְ כן כתב בזוהר הקדוש (זוהר חדש מדרש רות) ממה שכתוב בישעיה (כ''ח) ''כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום''. וראה עוד בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא הנ''ל. וביאר רבינו האריז''ל טעם הדבר בהיות שכל מאכל שהאדם אוכל יש בו ניצוצות קדושה המעורבות בדבר הגשמי, וכל חיות החלק הגשמי היא מכח הניצוצות הטמונות בו. ובעת האכילה אם נעשית כראוי לשם שמים ובקדושה אזי נעשה בירור בין ניצוצות הקדושה הנבלעות בגוף האדם והופכות לחלק ממנו לבין המותרות המאבדות חיותן ויוצאות לבחוץ. ולכן אוכלי המן לא היו להם יציאות בהיות שכל מאכלם היה רוחני ללא תערובת גשמיות כלל (וראה בספר ''טעמי המצוות'' מרבינו האריז''ל פרשת עקב שהביא באורך את סדר הכוונות הראויות לצורך שלימות בירור זה כידוע ליודעי ח''ן ואכמ''ל). ולכן העבודה זרה, שכולה מיתה ללא שום חיות, נקראת ''צואה'' שאף היא ללא חיות כלל. וד''ל. ''צוֹאָה'', שֶׁאַף אֵלּוּ עִנְיָנָם מִיתָה גְּמוּרָה. וּבִהְיוֹת שֶׁכָּל מְקוֹרָהּ של הָעֲבוֹדָה זָרָה הוּא מִן הַסִּטְרָא אַחֲרָא לְגַמְרֵי מִבְּלִי שׁוּם מְקוֹר חַיּוּת וּקְדֻשָּׁה כְּלָל, לָכֵן אַף הַנִּדְבָּק בָּהּ וְעוֹבְדָהּ כן אמרו בחולין (ה' ע''א). עיין שם. הֲרֵי זֶה כִּמְנַתֵּק עַצְמוֹ מִן חַיּוּת הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי וּכְכוֹפֵר בַּתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

מצוה כ''ז: שלא נעשה צלמים שיעבדו

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות כ', ד'.)

''לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה''.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה