המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר אִסּוּר שְׁבִירַת הָעֶצֶם עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר ''תּוֹרַת הָעוֹלָה'' שֶׁכָּתַב לְבָאֵר שֶׁהָעֶצֶם הִיא בִּנְיָנוֹ וִיסוֹדוֹ שֶׁל הָאָדָם, בִּזְכוּתָהּ הָאָדָם עוֹמֵד יָשָׁר וְיַצִּיב, וְקָרְבַּן הַפֶּסַח מְרַמֵּז לְמָמוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁהוּא כדרשת חז''ל על הכתוב בקרח ובעדתו ''ואת כל היקום אשר ברגליהם'' – זהו ממונו של האדם שמעמידו על רגליו. וראה מה שכתבנו בסיעתא דשמיא בספרנו הדל ''דובב שפתי ישנים'' פרשת קרח בענין זה ויערב לך. הַמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, וְעַל זֶה בָּאָה מִצְוָה זוֹ לִרְמֹז שֶׁעִקַּר מַטְּרַת מָמוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם הִיא בִּכְדֵי לְקַיְּמוֹ וּלְהַעֲמִידוֹ שֶׁלֹּא יִמּוֹט, וְלֹא בִּכְדֵי לִרְדֹּף אַחַר תַּעֲנוּגוֹת וּמַנְעַמֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.
מצוה י''ז: שלא יאכל ערל מקרבן הפסח
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות י''ב, מ''ח.)
''וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ''.